|
החלומות באוויר, הראש באדמה.
|
מתי לחשוב ומתי לנשום
השאלות שעל הפרק הן בטח לא מהיום
|
בין מציאות לדמיון
רוקמת עוד סיפור
בחוט שבור
משהו בתוכי רוצה
ומשהו בתוכי נשבר
כי אולי לא תהיה כאן מחר
|
ולאט
מירוץ נהפך מלחמה
מלחמת אופי על מנגינה
היא מתנגנת בשקט
החיים הפכו לסדרת דרמה מובהקת
|
ועכשיו, עכשיו קר לה
היא מחפשת אותך בין הגשמים.
|
רוצה לחיות שוב
באותם הימים,
שלא היה קיים הבדל
ביני ובינך.
|
זה בורח בין הידיים
בלי להסתובב אחורה
|
וכמו תמיד זה
מלוכלך ונקי
טהור ופולשני....
|
זה בעצם עולם
בתוכו כלוא הזמן
שהטוב בו לא מושלם
בין השעמום והעניין
|
מתכסה בבועת הבושה שנותרה,
ומשתחררת מהפחד.
העיניים עצומות
רואה לא כלום,
מהופנטת ע"י אנושות בספק.
|
כל כך הרבה עצבים
משתוללים לי בגוף
וכמו תמיד הם לוחצים
לשחרר ת'טירוף
|
ההרגשה הזאת, שנמצאת אצלה עמוק
זוהי בעצם אשליה
של העבר הרחוק...
|
הכל עובר לידך קרוב, את רחוקה מלראות
העבר חונק אותך לרוב, את רחוקה מלטעות
|
יעטפו סביבך קוצים
במבט החטוף שאיתו הם פוצעים
ילמדו אותך את הלבד הצורב
הריקנות שבתוכם
|
מובילות לאושר בלתי מנוצח
כי משנינו
את האור אף אחד לא שכח
האור שטמון בלבנו
הוא לוקח
רוצה לנצח, להאיר על שנינו...
הירח
|
חסר רק שלט גדול
שיעזור לי למכור בזול
אנשים מציעים מבצעים משתלמים
אבל מישהו מושך חזק בחוטים
מלמעלה
|
כשזה נצחי
כשזה אמיתי
כשאתה רק שלי
פשוט תדע
אין לי
בלעדייך
|
בין ארבעה קירות
ועולם אחד
היא יושבת לה
ועוטף הלבד
מסביב
|
אני רוצה שתישאר
כל כך בלעדייך כאן
וזה חסר
|
מגשימה שאיפות
מגלה את עצמי
בדרך לשם
למקום שלי.
|
מערבבת בכוס,
הרגלים של שנים
סטראוטיפים ישנים
על אהבה.
|
מנסה להחביא רגשות
מול שמיים סגולים לתת ללב לשתות
בין כל הדמעות
שלא מצילות
|
משתיקים את כולם
הם שייכים לשמיים
|
אנשוך את החבל
להקל על הסבל
אני אלחם למען האמת
כי בשביל לחיות אותך צריך להיות מת
|
את שבויה בתוכו שבויה בקסמיו
אז איך תצאי משם
איך תצאי משם עכשיו
|
אני בכלל שוכחת מאיפה הכל התחיל
רואה את הדמות
אולי מנסה להתעלם
לשכוח את מה שעזר לי להתקדם
|
סופרת שניות
הולכת מכות
עם האגו שלו.
|
כמה טפל. לעזוב חום גוף בכדי להילחם.
|
מחר תקום שוב
כמו ביום חדש, תשוב
ונלך ביחד לטייל
|
מתחיל סרט חדש אחר
עוד סיפור אהבה מייאש
שממנו אני נסחפת מהר.
|
פתאום מרגישה לבד.
פתאום העולם שהיה נראה לי עוטף
נסגר ופוחד בדממה.
|
|
|
לא רק שקשת יצאה
המפורסמת
משנינו, זה לא
הספיק לה. היא
הייתה חייבת גם
לפתוח זכיין
תקשורת?
היא פשוט חייבת
לדחוף את ההצלחה
שלה בפנים שלי!
ענן, ממורמר
וכועס. |
|
