|
בפעם הבאה זה יעבוד
אני אוהב אותו בגעגועי -
חייבת את זה לעצמי, לנשמתי האבודה
|
חוסר הכישרון מנצח אותי, מכאיב לי.
|
שמחה גדולה נסחפת בזרם
גיא צלמוות
צל גדול פותח דלתו אלי.
אהבתי את העולם,
והיא לא אהבה אותי
|
נעה ברחוב.
ריח הפירות הנחמצים
מאובק בגמגומי ילדות
הפיח, מגרה את הפנים
מלווה אהבה אבודה...
|
כל מה שיכולתי לראות הוא הכחול בעיניו השובבות.
ראיתי כיצד בחנו אותי בחוצפה נערית,
התעכבו על האזורים הנשיים השייכים רק לי.
הוא הפשיט אותי בעיניו; לא התבייש לומר, להעיר ולהביך...
|
|
|
יורם ארבל הוא
מחבל
אפרוח ורוד,
הללויה. |
|
