|
האביר הלבן לו מחכה כל אשה.
בכל מהודי, אותך רק אהבתי,
וכעת מתלבטת באמיתות התחושה.
|
שיעמום, דיכאון, כמו שולחן של ליל חג,
עמוסים, מרובים מכל סוג...
הציפייה!!!
|
ורדים תמיד מזכירים לי אותך
מין קונוטציה מוזרה שכזו.
|
כבועה איתנה באוויר מתמוססת
גם שמחה, גם כועסת.
ואולי...
"משחק של מילים".
|
החיים הם מגדל של קלפים.
אנחנו בונים ועומלים, ונדמה כי הכל בשליטתנו.
ולפתע משב רוח קל...
והמגדל קורס.
|
שתיקה.
אילמות רגעית או לא נותר עוד מה לומד...
|
תמונה היא רגע.
שבריר של שנייה שנתפס במכחול האומן...
סיטואציה שהייתה ולא תשוב.
ואולי קצת מעבר...
|
|
|
"
"
הלן קלר.
("אמת בסלוגנים"
בהוצאת בוליביה
ושות') |
|
