|
1984
הזמן קצוב, זה כבר נאמר
אבל הפעם אפשר לשמוע
אותו זז
|
את מחבקת אותי עכשיו
ואני לא יודע אם זה בגלל הצורך
או בגלל הקור
|
ובגלל שכתבתי אני מחויב עכשיו
בחיפוש המתמיד אחר נצחיות הברקים
|
רק דעה חלוקה
וצורך ספקני
ומילים רפות
|
הרעיון שבעוד שנים אוכל לדבר בך
|
בעיניך האחרונות ראיתי
את נופי פרו ההיא במהופך
הרי האנדים נראו כעמק השדים
ופסגותיהם המושלגות כתהומות האשלגן שבו
|
אלוהים זה פרימיטיבי
ואהבה זה נאיבי
|
החושך הזה ועדיין אפשר לראות את הכל
צללית של בקבוק היין
שאריות משיר שנכתב על היד
|
מישהו כתב שבבוקר נעלמת רומנטיקה והוא צדק
בבוקר ריח הפה כופה שתיקה
והקפה תמיד מתוק מדי או עם יותר מדי חלב
כי ככה היא מכינה
|
לא חלפו עדיין שני עשורים
ממך
וכבר יש לך ניסיון עשיר
בכניסה ויציאה
מהביצה הטובענית
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
