|
blue sky
white clouds
red rose
yellow sand
me
standing inside this beautiful view
i feel this
im not belong here
I was too weak to give in
Too strong to lose
My heart is under arrest again
But I break loose
My head is giving me life or death
But I can't choose
I swear I'll never give in
I refuse
i read all the time, but without thought.
i turned a page and forgot what i had read befor.
עכשיו אני מספרת את הסיפור הזה ממקום לבן, ממקום שכל בוקר אני
רואה אור צהוב, ולא אור חיוור, מקום שכיף לי להיות בו, מקום
שאני לא צריכה לקחת את הכדורים הקטנים האלו כל יום.
היום אני מאושרת.
|
הייתי רוצה להיות נערת שמש,
עם הילה זהובה מעל ראשי
|
טוב אז עכשיו אני חושב בצורה חיובית, אני בן אדם מיוחד
|
העיינים שלה היו אדומות כמו אש, וחצי סגורות הן היו, בראש היא
ראתה הכל בצבעים יפים ובהירים, היא רצתה לכתוב, סתם לכתוב משהו
|
הייתי בת 14 כשפגשתי את תולי...
|
הן צמחו להן שם, הקטנות והיפות האלו, כל כך יפות, אף פעם לא
ראיתי צמח כל כך יפה! הן פשוט אמרו, קטפו אותי, תטעמו! הצבע
שלהן היה תכלת מבריק עם קצת סגול, אי אפשר לתאר את יופיין!
|
מדי פעם אתם עוצרים מסתכלים אחד על השני,
מהבוהן ועד הקודקוד, מעבירים מבטי אהבה,
אתה אוהב אותה כל כך, אפשר לראות את זה
|
אני אומרת שחור, אתם אומרים לבן,
אני אומרת עכשיו, אתם אומרים מחר,
אני אומרת בוער, אתם אומרים כבי,
באש בוערת בתוכי, ואני בוכה,
ואתם מקשיבים ואתם לא מבינים.
|
ואני, פשוט יושבת לי באמצע,
ונהנת מהשלמות והרוגע
|
אך היופי אינו משנה,
כי בפנים היא חולה,
ואותה ילדה שונאת את עצמה,
מעשים שלא נסגרים,
מחשבות של נגמרות,
עוצרות, נופלות ושוב בוכות
|
עוד שאיפה, עוד נשיפה,
והלב מפסיק לפעום
|
יושבת לי רחוק ממך,
וחושבת רק עליך
|
שערי ארוך,
צמה ארוכה,
צמה רפויה,
המעמדות שלנו שונות,
אבל אנחנו אוהבים,
|
My love,
Why can we be together?
Let's cross the big wall together.
Then it will be better,
I promise.
|
The rain there is so sparkling that you can all most think
that this is a diamonds rain
|
אוי אלוהים איזה חיוך יש לך,
למה הוא רק שלך?
למה אני עדין ממשיכה לשאול שאלות?
למה אני עדין מנסה לקבל ממך תשובה?
ולמה אתה עדין לא עונה לי?
|
היום אני אחרי "האלכס",
נגמלתי מהאלכס שלי,
אבל לפעמים מאוחר בלילה,
שאני כבר ישנה אתה מחליט לצאת,
לצאת מהעיניים שלי,
מזדחל לך למקום שלך,
למרכז הכרית.
|
היי את,
הילדה הצנומה שיושבת בפינה,
זאת שבוכה,
זאת שלא אוהבת את עצמה,
תסתכלי בראי, את יפה
|
נרקוד,
נשתולל,
נרגיש בעננים!
|
תופסת את הראש בין שתי הידים,
נופלת על הברכים,
בועטת ברצפה,
צורחת, בוכה כמו משוגעת,
אבל מצד שני עוצרת את הדמעות
|
הכל מסודר כמו חיילים.
הכל מאורגן כמו החיים,
אז למה אי אפשר להיות מאושרים?
למה בכל זאת הכל נרקב מבפנים?
|
"אני לא רוצה שזה יגמר" ואני ממשיכה לבכות
זאת הייתה הפרידה שלי מהחיים...
זאת הייתה הפעם הכי מדהימה...
|
דניאל רואה אבל לא מבינה,
דניאל מבינה אבל לא מיישמת.
לדניאל יש צלקת,
צלקת שאי אפשר לשכוח.
|
מחברת ורודה,
גלגל ספירלה,
כמו נחש חנק לבן,
מחזיק בכוח את הדפים בעדינים,
|
ילדה שתביא גאווה להורים?
או ילדה שתהיה כמו אחותם, "מופרעת",
ילדה שתעבור את גיל ההתבגרות "חלק"?
או ילדה שתעשה רק צרות?
|
גבירותי ורבותי הקשיבו הקשיבו:
אני אמי!
ואני היא מי שאני,
אני חצי חצי,
|
תעופי חברה שלי,
תפרשי כנף ועוד כנף,
ופשוט תעופי.
תעופי למקום שאת רוצה להיות בו.
המקום שלך, גן העדן שלך.
|
עומדת, פוחדת, חוששת,
נכנסת, שוברת, מתנפצת...
שוברת את הכל...
את הכל אני שוברת..
|
מישהו פורט על המיתרים,
זה אתה?
זה אתם?
זה אני?
אני ישנה
|
כל כך דקות שלא רואים את המעברים בינהן
|
אבק בצורתי,
עדיין עף לו ברוח,
ולוקח אותי למקום אחר
|
רון: את מעצבנת, לא יודע למה, אבל אני פשוט מאוד לא מחבב אותך,
את כל הזמן מדברת, יש לך המון אנרגיות, צועקת, כל הזמן מנסה
להיות "מגניבה" עם כולם, אני פשוט לא אוהב את זה!
|
היום שבו אני אהיה מאושרת:
היום שאני אהיה מאושרת בו, זה יהיה יום מאושר.
|
העלה והפרח שכבו אחד ליד השני, הלוויה
|
כשאני רואה את העיניים שלך, אני רואה אותך,
אני נכנסת למערבולת, מערבולת שאי אפשר לצאת,
אני תקועה שם, אתה לא נותן לי לצאת
|
את שוכבת לך, בגופך הקטן והדקיק, שמלה לבנה קרועה נחה לך על
הגוף, הכנפיים שלך כבר עייפות מלנסות לצאת בכוח מהראש הזה,
הברק שלהן נעלם.
|
היא ממש לא אוהבת להשתמש במושג לב, כי זה סתם המצאה מטופשת
שהמציאו כמה אנשים, אז נגיד את זה ככה דברים שנמצאים לה במוח!
|
עיבוד ב photo imperrision לאופירקי
|
|
|
"לא מול הילדים
מותק...."
טם בל, אב גאה
לאף אחד. |
|
