|
כוכב הלכת ההרוס, היה פעם שלם
אליו מגיעות הנשמות החוטאות אשר באו בכדי לנצח
הן אלה אשר שכחו את טיבם האמיתי, כי כך הם מעדיפים
הם הגיעו הן הנה בכדי לנסות ולתקן
וכל אשר מצאו
הן עוד הזדמנויות להרוס ולקלקל
והם בסך הכול טועים
יסורים, אכזבות, קללות, אחיזות עיניים
אהבות, תשוקות, חטאים, עבירות
במודע או שלא
אין יופי ואין גם אהבה
היא קיימת בהסוואה
הנותן הוא הרוצה לקבל
והנותן לפעמים רק רצה לתת
וכאן האכזבה היא ענין של נקודת מבט
הקיום על פני כוכב הלכת הזה נקרא חיים אבל הוא בעצם
נקרא משחק
המשמעות של החיים היא מוות גמור לנשמה
שגם כך תקום שוב לתחיה
עד העונג הבא
אני שונאת בחורות יפות שחיות חיי הדר ותענוגות וחיות את עצמן
כתמונה יפה שמשלה את הנשמה.
אני שונאת את הבנים שאוהבים בחורות כאלה, שונאת אנשים בלי
נשמה!
|
Twentyseven, twentyseven
Oh god, are you there, in heaven?
please do take me soon
My only comfort is the moon
I told you already not once
That i do know that this world is a big nuance
This world is fucking stupid
I really want to quit it
|
בכוונה תחילה
אני הורסת לעצמי
|
עוד יבוא היום שיגיד
עוד יבוא היום שייתן תשובות
ואסתכל לי לאחור
ואצחק או אבכה או שוב אחשוב על הבאות.
|
ועכשיו והלאה, תזכרי זאת לתמיד.
את הכול את יוצרת
אז נסי להימנע מדמיונות.
|
הגוף הוא קופסא של כפתורים
אני מושחתת
בת אלוהים,
אני מושחתת
|
בידיי החרב
מוכנה להרוג
הן רק תתקרבי
או שתרצי ש...
|
האם היא קיימת עדיין, זו שהייתה שלי אז, לפני שויתרתי עליה?
לפני שהמרתי אותה במליון דברים אחרים שעדיין לא השוו לה?
האם היא קיימת עדיין?
|
אני יודעת עכשיו שאין לי אלוהים! אין לי, אם היה לי הייתי עם
המצליחים, הייתי כבר עם תואר ראשון בדרך לשני, נשואה עם אהבת
חיי, ועובדת בעבודה שמקיימת את תנאיי, אבל לא! אני רווקה בת 26
בלי תואר, בלי חבר, גרה בבקעה, חזרתי להורים, עם מינוס בבנק
ושום הבטחות לעתיד.
|
אני נכנעת לאמת
היכנעו גם אתם
|
כי ביום שנתחתן העולם ייצבע בוורוד
ביום שתבוא אני לא ארצה עוד
אדע שמצאתי ואפסיק לחפש
תפילותיי ייענו וגופי ישתנק
דמעותיי ימצאו מקומם
וליבי יפסיק לכאוב
נשמתי תירגע
וגופי יפרח מאהבה
שימי יינשא אל על
חיי יתמלאו במזל
חלומיי יתגשמו ועולמי יתממש
ביו
|
וכי לפי אילו חוקים אחיה?
ולפי איזה עולם אשתחווה?
הזמן ניכר בדמעותיי
הזמן הוא עצבותי
|
הלוואי והייתי יודעת
מה משמעות מעשיי שבעבר
למה התפרעתי כלכך
|
את כל כך שונאת את עצמך, את מתחרטת שבכלל ניתנה לך הזדמנות
שניה, אם רק יכולת היית מצליחה להכשיל גם את זה, לבטח ניסית,
שם לפני שבאת, בטח דיברת עם מישהו דיבור קטן שלא ייתן לך עוד
אפשרות שבעצם לך כבר אבוד, לא הצלחת, ועכשיו את עוד פעם פה!
|
מה?
מה אתה עושה מה?
קח אותי בידיים שלך
קח אותי
|
עכשיו שאף אחד לא יגיד לי
שיש כאן אהבה
כי אהבה לא קיימת
היא הלכה לה
היא נקברה עמוק מדי
|
אני עטיית גוף הפעם
יש לי הרגשה שזו לא הפעם הראשונה.
אני סובלת
יש בי צעקות שמפלחות את ריאותיי, יש בי כדור של אש שמתפוצץ רק
שאין לו לאן.
|
תגיד...
האם שמת לב אז
היום.
כשישבנו שם האחד מול השניה,
האם שמת לב שבתוך דקה שחלפה
אני שאלתי אותך
|
אני רואה דמויות מתבוננות בי.
דמויות במרצפות הרצפה
דמויות בשולחן העבודה שלי
|
הזיכרון היחיד שנותר לה
הוא הזיכרון המר מבני האדם
זוכרת היא שעליה להישמר ולהתרחק
|
אורי כדורי הוא ילד שובב
לומד ולומד כל הזמן הוא כוכב
אורי לה הוא שמח תמיד
הלוואי והוא יצליח בעתיד
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
למה מלך סיאם?
מה זה סיאם?
איפה זה בכלל?
תסלחו לי על
הבורות אבל אני
מכירה, מה,
אנטאליה? יוון?
קפריסין? עזבו
אתכם שטויות
סיאם! עוד ילד
יחשוב שזה אחד
מהתאומים
הסיאמיים...
טושטוש פונה
לאגודת התרבות
בארץ, אם ישנה
כזו... |
|
