|
אמה היא ילדה משוגעת, קופצנית ולרוב היפראקטיבית, אך
גם לה, כמו לכל אדם, יש את הדיכאונות שלה.
היא נולדה בשלהי 1988 בביה"ח רמבם שבחיפה, וכשנולדה,
נולדה לבנה כשלג.
הגיעה לכאן בעקבות חלום, לדעת להוציא את כל מה שעל
הלב.. והדימיון בצורה יצירתית.
זאת הפעם הראשונה שהרגשתי נשיקה בלב, אבל איך? זה בסה"כ הוא...
|
יושבת, בוהה
בוהה בריקנות שממלאת את ליבי
בוהה בנקודה הקטנה באופק
|
"זה יכול לחזור על עצמו, איך את יודעת שזה לא יחזור ויהיה
שוב?" אמרת לי, והתעורר בי כעס, איך את לא מבינה? "לומדים
מטעויות, אין סיכוי שזה יחזור על עצמו, אנחנו חזקים יותר
עכשיו!"
|
הגעתי, אני עוצרת, מתבוננת סביבי וממתינה.
וזה מגיע, אני יושבת. חיכיתי לזה? איך ידעתי שזה יגיע?
זה סחף אותי איתו כמו בנשיקה לוהטת או סערה, נגררתי אחריו כמו
מכושפת.
|
איך בן אדם יכול להשאר בעולם כ"כ אכזר?
זה הופך את כולם לסדיסטים ואת חלקם למזוכיסטים.
כי כולם סובלים.
|
|
|
שלום חבר
דודו חבר
אפי חבר
רב חובל חבר |
|
