|
גדל בקיבוץ פסטורלי בדרום. שהיה בגן נאנס באגרסיביות
פדנטית על ידי קבוצה של מילים ארוכות ולא מובנות
מכיתה א'. ומאז חי במצב של פוסט-טראומתיות
אובססיבית. וכך בפרוסטטה דלוקה ובחלחולית פתוחה
לרווחה יושב וכותב על ענייני היום האקטואליים.
טולה: הי!
חברתה של טולה: (כאילו מופתעת אבל לא באמת) שלום באמת.
|
החיים הם כמו צנצנת דבש בתוך אמבט קצף חם, שבתוכה יושב גבר
שעיר בעל נקודות חן על האשכים ושערות על החזה, השומע בדיסקמן
של סוני דיסק צרוב של איזה אמן השר בסגנון מיינסטרים תל-אביבי.
|
|
|
לא כולם
יכולים להרשות
לעצמם
במה חדשה
אפרוח ורוד,
ישראל 2001 |
|
