[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 ...

אל היוצרים המעריכים את אלה רוח
זאת אני ... אמיתית .. לפעמים אינפנטילית , תמיד
מאוהבת . קצת עצובה , קצת שמחה - אבל תמיד אני ....




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
לכל אחד שהתגייס אי פעם לצבא, תמיד יש איזשהו סיפור ... תמיד
יש איזושהי חוויה טובה או רעה

מוסר השכל
מישהו אמר שעם כל כך הרבה נקודות... קשה מאוד לקרוא, זה מעצבן
את העין, ואם הן ילכו יהיה נעים יותר פה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
ש סוגים רבים של אהבות,
אבל אף פעם לא מצאתי אהבה כזאת.
אהבה שחוצה את כל המכשולים והבעיות.
אהבה ששרדה מלחמות וקרבות.

אהבה
אהבה ישנה ומקומטת,שזרקנו מזמן מהחלון.
אהבה עתיקה ומתבוססת, אהבה שפרחה כמו בלון.

חורף בא, קר נורא - הקור מקפיא את העצמות
ומקפיא קצת את הלב.
החורף בא וישר מוציא החוצה את הכאב

אהבה נכזבת
הוא אמר לי: את הורגת אותו, אם את לא הולכת , בורחת רחוק כנראה
שאת לא אוהבת אותו.אמר שרחוק זה מתוק.
את תראי, יומיים, שלוש, הוא ישכח ממך, את תצאי לו מהראש!
אז ברחתי רחוק, אמרתי שאני שונאת, שפעם הייתי אוהבת,עכשיו לא
נותר רק לצחוק...

אהבה
היד זוכרת כל זרם שעבר בה,
עבר בה שנגעה בך.
האף זוכר את הריח שלך.
ריח של בושם מעורבב עם ריח המטבח

הרהור
מלמדים על חברים טובים ומהי משפחה.
לפעמים מנדנדים,לפעמים מושיטים עזרה.
ואתה גדל בצל תורת הוריך,
מנסה לפלס בתוך כל זה גם את דרכיך

הרהור
זה התחיל במבט, ונכנס ללב
ופתאום שלא היית התחיל גם כאב
וחוט ארוך ודק נמתח מלב אל לב
וכשהמרחק גדל זה הפך יותר כואב

הרהור
כל אחד זקוק לאדם עליו יוכל להסתמך.
כל אדם צריך מישהו שאליו יחייך.
כל איש ראוי למישהו שאותו יאהב.
כל נפש זקוקה לנפש שאתה תכאב.

הרהור
כל יום מתפללת שתלמד להעריך אותי
כי תיכף תבין שלא תהיה לך כמותי.

תחושתי
אני דולפין - תמיד מחייכת... צוללת עמוק בתוך המחשבות...
אני ארנבת פחדנית, בורחת מהסכנות...
אני נמרה עצבנית - נלחמת כדי להגשים חלומות...

עצב
הבהרתי "יש לי חבר, וזה רציני"
אמרת "לא דואג, את דעתך תשני"
אמרתי "לא בוגדת!; זה לא בשבילי"
אבל איך בגדתי בכל האמונות שלי...

תחושה של עצב היא תחושה משונה
לא תמיד היא נובעת ממצב בעל משמעות או כוונה...

אהבה
אהבתי אותך ועזבתי אותך. טעות לעולם חוזרת.
אהבתי אותך אהבה שכמותה לא תהיה אחרת.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
רוב האנשים הנורמליים פשוט שכחו להיות מאושרים וחיים את חייהם
בעצב אינסופי... הרי למדנו להעביר ביקורת על עצמנו ועל הסביבה,
קיבלנו הכול בקלות רבה מדי ואולי בגלל זה אנחנו לא מעריכים
כלום...

קרה לכם שראיתם מישהו ברחוב ובלי להבין למה הלב נצבט?
יש אנשים כאלה יפים שפשוט כואב להסתכל עליהם... משהו בפנים
שלהם כאילו מזכיר נשכחות וצובט עמוק בתוך הלב... כזה הוא
היה...

למה אי אפשר להרוג זיכרון

אהבה נכזבת
הזמן לא מרפא את הכאב. לא אצלי.
אצלי כל יום יום גרוע ויותר כואב. כל נשימה כואבת אותך

ילדים
אני האימא שלך - זה התפקיד שלי לנצח, וכל עוד אני כאן - אני
מבטיחה להשתדל ככל שאני יכולה למלא כל צורך או משאלה שלך. אני
מבטיחה לך שכל עוד אני חיה לא יחסר לך כלום.

ומה שיוצא מהפה שלי לא מצליח להגיע אף פעם לאוזניים שלך...

מכתב
אני יודעת שלפעמים אתה כועס עליי, שאתה מרגיש לפעמים שאולי חבל
שהכרת אותי בכלל... ואני מבינה אותך.

אוטוביוגרפי
נולדתי נפש זקנה. אין לי ספק בזה. גם כילדה קטנה הרגשתי את
התחושה העמוקה של העצב. זוכרת את עצמי בת ארבע, אוכלת ובעיני
רוחי רואה את הילדים האפריקאים הרעבים, עם הגוף השלדי והבטן
הנפוחה ומתייסרת.




אני אנקום








הנוקם. מודיע


תרומה לבמה





יוצר מס' 46815. בבמה מאז 25/12/04 23:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלה רוח
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה