|
אלה קרמיש(מכחישה כל קשר לצפרדע מהחבובות), נולדה
ב-1987, בקיבוץ שכוח אל ובגיל שבע החליטה למרוד בחיי
השיתוף והסוציאליזם ועברה לגור בטבעון
לומדת במגמת התקשורת ולפיכך- אוהבת לצלם,
לביים,ולהפיק...
אוהבת מוזיקת רוק (נירוונה!!!) וסרטים טובים
מאוד מעריכה תגובות- אז תגיבו!!!!
גם אני כמו כולם מחפשת את התשובה - לעולם, לחיים, למוות.
אבל ההבדל הוא שאני יכולה לראות וכל השאר עיוורים. ולא, אני לא
הוזה ולא חולמת. בעולם שלי אני תמיד צודקת.
|
אדם לאדם זאב,
מה אתה חושב?
|
אהובתי מחכה בהרים ואני רודף אחרי עננים
שוחה דרך נהרות הכאב ומפלי הפחד
|
אנשים מזוייפים,
צורבים לי בעיניים
מילים הם רק שקרים
שסיפרו לי בינתיים
|
עיניים בלי אישונים בפנים מעושנים
אני נמר, אני נחש, אני חוש חש הבלש
|
שותה את הדמעות
לא יכולה לגרש את הפחדים
כתבתי סוף לשיר
השיר עוד לא התחיל
|
לחתוך כדי לראות אם אפשר להרגיש.
זכוכית חותכת,נייר חותך,סכין חותך, מילה חותכת.
|
אני חייבת לצאת מכאן
הם לא מבינים, לא רואים אותי
|
למילים האלה יש כח
כח שבי אין
רוצה את מה שנגמר
מה שאסור, מה שמותר
|
אוזן קרועה במרירות מתוקה.
הכאב מפלח את פניה ומפריד בינה לבין הילדה שפעם היתה.
|
מציירת עיניים כי את לא יכולה לראות
שוברת את המראות
|
אין לי פנים
לא חבויים בי דברים
|
תחושה שאי אפשר לתאר במילים
הקול שלו ממלא את גופי, עוטף אותי ומחבק אותי בלי רחמים
|
הכל זיוף
והיא יודעת את האמת
תירוץ עלוב לליטוף, זה שקוף
|
את לא אמיתית
חיים מפלסטיק
|
לרצות לעוף זה קיטשי וילדותי, אני יודעת אבל זה החלום שלי.
|
|
|
היי... אני
מבינה שאתה זה
שמאשר את
הסלוגנים. לי
קוראים סיגל
ואני ממש בודדה,
כך שאם אתה רוצה
אתה יכול לקפוץ
אליי לקפה ונראה
לאן זה...
יתפתח. אז
תרשום את הטלפון
שלי: |
|
