[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלה ברונשטיין
אתה חושב שזו אני אבל, זאת רק אני...

ICQ 241631891 241631891
אל היצירות בבמה האהובות על אלה ברונשטייןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אלה ברונשטייןאל היוצרים המעריכים את אלה ברונשטיין
לפני יותר מ- 20 שנה נולדה תינוקת אחת קצת ג'ינג'ית
והרבה צווחנית.
מאז היא גדלה, הטונים ירדו אבל הרצון להתבטא
נשאר...
הרשו לי להציג בפניכם את אלה.

המלצת המערכת: "וכמו רוצח שחוזר אל זירת הפשע"
המלצה שלה: "אם רק הייתי קצת יותר גבוהה" ו-"היה לו
ריח של ילדות"

" בשבילי ההווה הוא הנצח, והנצח משתנה תמיד, זורם,
נמוג. השנייה הזאת היא חיים. וכאשר היא חולפת היא
מתה. אבל אינך יכולה להתחיל מחדש מדי שנייה ושנייה.
את צריכה לשפוט לפי מה שמת. כמו בחול תובעני...
התקווה אבודה מראש. סיפור או תמונה יכולים להחיות
קורטוב מהתחושה, אך לא די, לא די. שום דבר אינו
אמיתי מלבד ההווה, וכבר אני חשה בכובד מאות השנים
החונקות אותי עד מוות. לפני מאה שנה הייתה נערה
שחייתה כמוני. והיא מתה. אני ההווה. אבל אני יודעת
שגם אני, כמוה, אחלוף. רגע ההתעלות, ההבזק השורף,
באים ואינם, באים ואינם, מרחבים אינסופיים של חול
טובעני. ואיני רוצה למות."
                               סילביה פלאת




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
פעם ניסיתי להפוך את החלום למציאות אך הוא התגלם כסיוט בצורת
פלטפורמות ענקיות, שכל אחת מהן שקלה לפחות 5 טון. במקום להרגיש
שאני עפה ונוגעת בכוכבים הרגלים שלי הזכירו לי את קיומן המעיק
וגרמו לי לנחות בצורה מציאותית למדי על הקרקע, מה שכאב. נראה
לי שהסימן הכחול

אהבה
ריח כזה של אבקת כביסה וגם מיץ פטל.
אהבתי אותו. ידעתי שהוא בא עוד לפני שראיתי אותו. תמיד היתה
נשברת איזו כוס או צלחת לפני שהוא היה נכנס. אהבתי אותו.

מכתב
גם אתה שברת חתיכה...מקווה שתאוהב אותה, אומנם היא לא חלקה כמו
הראשונות ובטח כבר לא כל כך אדומה ועסיסית.
אני עדיין זוכרת את הראשונה. היא נפלה בשקט כמעט ולא השמיעה
קול והיא הייתה כל כך יפה, וורודה כזאת לא כמו אלו שבאו אחריה.

מכתב
וכמה אני כבר מסוגל לספוג?(מה אני ויוה?) אתה יודע כמה כסף
רשות הדואר לוקחת ממני על כל המכתבים והפתקים? וכל אחד מלא
בקשות, שאפילו סנטה דאג לצחוק עליי שאני פראייר.

פואנטה
לקראת הערב היא כבר הייתה שרויה בהתרגשות. אותם הפרפרים בבטן
שעטפו אותה בפעם הראשונה שהוא הזמין אותה לצאת.היא לבשה את
השמלה שלה שהוא הכי אהב- שמלה כחולה פשוטה. הוא תמיד אמר שככה
הוא רואה אותה כשהוא חושב עליה- בשמלה כחולה.

אהבה
בקיץ כשכולם הזיעו בטירוף אם היית נוגע ביד שלה היית חושב
שכרגע הוציאו אותה מהמקפיא. כן היא אפילו נהנתה מזה: היה לה קר
אז מה? כשאמא שלה תעזוב את המאהב הבא שלה היא תקנה לה שטיח חדש
לחדר שיתאים לוילונות שהיא קנתה לעצמה לפני חודשיים...ואולי
אולי אפילו


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
אוהבת שירים ומכתבים ישנים
וריח של ספרים
ושקיעות וים ושמאלץ'
של רומאנים לנשים

אמונה
אני כאן ואם תיגע תרגיש
שהעור עוד חם
אם תתאמץ תשמע
את הלב פועם

מקום
ולפעמים, בערבים, מאחת המרפסות -
חלילית,
והחלילן בחלון.
וטוליפים גדולים בחלונות.
ואולי אפילו לא היית מאוהב בי...

געגוע
וכבר הייתי מוכנה למות איתך
בשדה קוצים או במדבר סהרה
ורק לא לחיות את השנים
בחיפוש אותן עיניים אצל פנים זרות.

ערפילי
ולפעמים נדמה שכבר הייתי פה.
אהבתי את האהבות
שעוד נועדו לי בחיי
אמרתי כבר את שניסית

יחסים
כשתיהיה עצוב תתגעגע
לריח שלי

קינה
ובני אז יכנס לחדר
עם זר פרחים בריח סתיו המתקרב
העץ שגדל ליד חדרי
ישיר עליו
אני אבכה

געגוע
מי שהיתי זו מי שאני בזכרונכם,
מי שהכיר אותי ידע ומי שלא הכיר
לא יבין לעולם.

מקום
והגוף כבר לא תופס
משקל
כשהצבעים שלו דוהים
וכמו
גלים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
אני אוהב אותך. אני מת להגיד לך את זה כבר המון זמן. אני חושב
שאת יפה. יש לך יופי טבעי, נכון. כמו של אדמה, כמו של שמיים.
הצליל שלך טהור וחד כמו רעם לפני הגשם. את כמו משהו טוב שראית
בחלון ראווה של חנות נידחת ורצית לעצמך, ואז קיבלת אותו במתנה
ליומולדת.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
פוחדת לפתוח את החלק ההוא שסגרתי מזמן. את אותו מרתף ישן
שנעלתי לפני שנים. הוא האפל, העמוק, כמו סערה בליל נובמבר קר.

ועל נשיקות ראשונות, ועל ונוס, ועל המוזה שהיא חמקמקה בידיוק
כמו החלומות שמתעופפים ברגע שמנסים לגעת בהם. ועלייך, ועליי
ועליינו.

הן פרצו החוצה כפעימות לב שמזרימות את הדם לגופו של תינוק שרק
נולד. וכך גם הרגשות שלו כעט... משמשות לך מכשיר הנשמה או שמה
סם חיים? כי מי באמת צריך לאכול או לישון כשהוא אוהב...




אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
פצצות לגבות,
רסיסים לריסים,
מטוסים לתאומים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 3382. בבמה מאז 11/8/01 19:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלה ברונשטיין
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה