|
אלה בנאי ילידת לנינגרד (סנקט-פטרסבורג כיום),
בישראל משנת 1990. יוצרת בשתי שפות - רוסית ועברית.
אחות במקצועה. אימא לשלוש בנות מדהימות.
בשנת 1996 ראה אור ספרה ראשון cרוסית "הדרך אליך".
שיריה בשתי שפות פורסמו בכתבי עת שונים.
כמה שהיא מתוקה -
אהבה קטנה
|
הוא נושא בשורה להורים המומים
הוא יאמר: "נפל מות גיבורים".
|
ואין שמחה ממני
ואין יפה ממך
|
אביט בכוכב
הנוצץ באוויר חשוך
המאיר את דרכי
מהיום למחר
|
ביום שבו עולם אליי חייך
ביום הזה נולדה בתי.
|
בשקט אשמע
פעימות מהירות של ליבי
שאינו מתעייף,
מובילני לתוך המחר
|
לכתוב - זאת הדרך היחידה
לנסות להמשיך לחיות
|
שלום לך, תינוקי,
שטרם הופרה בגופי
|
ואבא הסביר שלכל אחד
יש שם שונה ומיוחד.
|
כאשר תיפול אחרונת דמעותיי
וברק של עיניי ידעך,
האם עדיין ישאו כפותיי
את חלומי הזך?
|
שבריר שניה
ללא פנים ללא חיים.
|
כל עולמי ואוצרי
במיטה זוגית אחת
|
הוא בגד בי
נאלצתי ללכת
עזבתי, בלי לארוז חפציי
|
ואבקש סליחה משיר
על קוצר מילותיי
על כך שרגש משתולל
קופץ בין שורותיי.
|
ורק בלילות
להרשות לעצמי לבכות בדממה.
ואין נחמה.
|
אני ישראלית בת יומיים
פוחדת מאוד ונרגשת
הארץ נראית גדולה ושלווה משמים
ובגובה העיניים: זרה, חמה ורועשת.
|
לנו כבני אדם
אין את הזכות לצבור
אין את הזכות לאגור
|
מאז המלחמה השקט לא אמין
ואהבה לארץ אינה דיה יותר.
|
מחפשת שלווה
בריצה יום יומית מטורפת
בשגרה דביקה ונוטפת.
|
הנייר שותק... בלובן חלבי
הוא מתמזג עם היעדרות מילים
|
מתוך געגועים
שירי נולד
מתוך רחשי נפשי
נפרש על דף
|
רק זה שעמל עבודת עבדים
למען רגעי שמחה בודדים
רק זה שראה את השכול בעיניו
יזכה בשמחה הגדולה של חייו
|
הנה היא הגיעה אל סף שעריי
בוגרת שלווה מפויסת,
סיימה ללקק את פצעי נעוריי
|
נמסה נשיקה על העור
על עורך העדין והרך
צף ירח על רקע שחור
יום נגמר התמוסס וברח
|
ובשקט הזה רק נפשי הסוררת סוערת
|
עלה של סתיו רקד לו בשמיים
בישר לי על ביאת ימים קרים
עלה של סתיו נפל אל תוך המים
ושט כאוניה על הגלים
|
שארית החיים
כאשר כל דקה חשובה
כשהזמן מתאדה
כל שניה נמדדת, נספרת
|
|
|
איך שוברים
שיא?
מתחילים בספרינט
ומגבירים לאט
לאט.
b+ |
|
