|
 התמונה נלקחה מהאתר www.boker.org.il |
אלה היא ילידת 1970, אמא לרעות, ילידת 1997, רתם,
ילידת 2001, והראל - בציר אפריל 2007.
גרה בפריפריה ועובדת למחייתה עם ילדים אהובים של
אחרים.
כתבה קצת שירה עד גיל 16, אבל קראה באיזשהו מקום שאם
את בת 16 ואת כותבת שירה, אז כנראה שאת בת 16. אבל
אם את בת 30 וכותבת שירה - אולי את משוררת.
לכן חיכתה עד גיל 30 ועוד חמש שנים (כדי להיות על
הצד הבטוח) עד שניסתה שוב לחטוא בכתיבה.
היא תהתה מתי התנתק יצר המין מיצר המשכיות המין. שנים של מין
סוער ומהנה היו לה לפני שחשקו בילד, וכשהצורך בהרחבת המשפחה
קרם עור וגידים, הפך הסקס להיות מוכני יותר ויותר. טכני. לא
יצרי. מותק אני יודעת שאתה עייף, אבל אני מבייצת כעת, בוא
אליי, נשתדל לעשות את זה
|
לא פלא שכואב לו הראש, לא פלא שהוא נופל. איזה מזל שחשבתי
לעשות לו סי.טי. אם הוא היה מת לי כשהייתי שמה לו את המחט,
הייתי מתה יחד איתו. ישו, לא הלכתי ללמוד רפואה כדי להיות
רוצחת. אלף נהרות לא היו מצליחים לשטוף מידיי את דמו, דם ילד
קטן.
|
על כן הוא אוהב לשחק ולמשוך
בכל חוט תפירה, כדור צמר או שרוך,
אך הכי הוא אוהב לעשות בלגן,
בשיער הילדים שהולכים אל הגן.
|
בחוכמה של זקנים, לא שת ליבו אל דברי הרהב והסביר, שאף הוא
בעצמו היה יושב ותופר את גרביו בחזית, באירופה. וכי מה היה
עושה בחורפים הקשים של אירופה הנקייה מיהודים, לולא למד לעשות
כן?
|
לכאורה לא הייתה לו סיבה לשנאה התהומית הזו. הארי היה תינוק
קטן כשאיבד את הוריו. בביתו של דאדלי דיברו רבות ורעות על
הוריו של הארי, גם בפניו של הארי. אדון וגברת דרסלי תעבו את
אביו של הארי, ורחמו על אימו, שהייתה לדעתם מטורפת ללא תקנה.
|
רתם חשבה לבקש ממישהו להעביר אותה את הכביש, אבל פתאום, בלי
ששמה לב, ירדה לה טיפה מעין ימין. ואליה הצטרפה גם עין שמאל.
רתם לא נבהלה, אבל כנראה העיניים שלה קצת נבהלו, כי היה כבר
חושך, והן לא הכירו אף אחד, והן היו עייפות וצמאות ורעבות.
|
אני,
אוהבת שבאים עליי מלמעלה למטה
|
תרגום שלי לפואמה Do not stand at my grave and weep
מאת CLare Harner
(בויקיפדיה בעברית היצירה מיוחסת למישהי אחרת, אך כנראה שזו
טעות)
|
חבושי כובעים, לבושים שחור,
הולכים בהליכה מהירה, קצת כפופה
|
|
|
