|
היא וולגארית, בוטה, משוגעת ולא אמינה. היא כל מה
שלא תירצו להיות ועם זאת תשאפו להיות.
שנת 1983 הייתה השנה שבה התוודעה לראשונה לעולם
כשהיא פורצת החוצה בטרם עת.
20 שנה של חוסר יציבות נפשית, סהרוריות ומחשבות
פילוסופיות מעיקות.
אוהבת זיתים וזית אחד במיוחד, הזית שדואג לשמור על
פירורי שפיותה.
תודה לך זית!
ותודה לאדון היקר שלי שלהיות כלבתו הינו כבוד עצום
בשבילי!
תודה לך אדון ארז רונן!
ואחרון- זה שכבש את הלב והמחשבה- פוצ יקירי, אתה הכי
מגניב שיש. הכי סקסי, עדין ומטורף.
היא לא תדע שגם הפעם החיים יפתיעו אותה. שאותו פתק קטן ומקומט
שדחפה לתיקה בבוקר ישמש אותה בעוד כמה שעות. היא לא תדע שהפעם
כבר לא תהיה דרך חזרה.
|
אבל אני...
אצעק זאת
אצעק בקול רם.
|
למצחי נשקת,
אצבעותיך כבשו כל חלק בגופי
לשונך טעמה מכל איבריי
אפך הסניף את ריחותיי.
|
השעה מוקדמת,
קר וחשוך.
ובצידו השני של החלון-הינני.
|
אני כמהה למגע שלו. כל כך הרבה רגשות מעורבים. כל כך הרבה
בלבול ותשוקה. הכל התערבב ואני איני עצמי. משהו בו לא מאפשר לי
לשכוח אותו. הקול שלו כמו מנגינה מטריפת חושים. אני מוצאת את
עצמי נלחמת בעצמי. קולו מתנגן וליבי פועם במהירות מטורפת.
|
עוד טיפה התווספה לתרכיז הכאב, כה הרת גורל...
|
מוקדש למתוקי ששותף ליצירתי הנפלאה
|
|
|
לעולם אל תאמר
שקשוקה
זוזו לסטרי,
חבר ועדת קישוט |
|
