[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אליהו ביטוןאל היוצרים המעריכים את אליהו ביטון
נולד בקיץ אחד, אלף תשע מאות שבעים ואחד.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בבית ספר לא אמרתי כלום. חשבתי לעצמי שהכי טוב זה לבוא מחר
לבית ספר ולשחק אותה "קול". דמיינתי איך אני בא מחר עם האופנים
עד השער, קושר אותם לעמוד בכניסה, בדיוק שיוסי מגיע עם אמא
והוולוו. הוא מביט בי קושר את האופניים, אני מביט בו חזרה ואני
כבר יודע שעשיתי זאת

ארבע דקות לפני שפגשה את רב סרן אזולאי, סגן קדמי ושרה, העובדת
הסוציאלית, עוד טיגנה שניצלים במטבח. אם היו אומרים לה בשעה
שהפכה את השניצלים במחבת, את השמות הנ"ל הייתה מכווצת את מצחה
ואומרת בפסקנות "לא, לא מכירה."

הוא מבחין בבנו בן העשר לידו, ירוק עד צוואר, קופץ ומנופף
בידיו. קופץ ושואג עם עוד אלפי ירוקים. תנועות הפה הקצובות,
מלוות בתנועות הידיים, אמרו רק דבר אחד: "מ - ל ח - מ - ה" "מ
- ל ח - מ - ה".

מר אושר היה מסתכל עליך במין מבט כזה, כאילו היה מודד אותך מכף
רגל ועד ראש, עוצם עין אחת, מצקצק בלשונו ואומר "נו, נראה לי
שאתה צריך קופסא אדומה". וכשנתן לך את הקופסא האדומה הוסיף
"לקחת כפית אחת לפני שינה ואחת בבוקר, עם קפה של בוקר"

בסוף קנתה ספלים מצוירים, שני פילים ולב


לרשימת יצירות השירה החדשות
שכול
אל תעיר את הציפור
היא ישנה עכשיו,
מטען כבד נשאה עמה,
בליל חשוך, את ילדיך

זה שם אתה אתה לא טועה
אם רק תדע כיצד להיות

על הגשר
אני עומד ומביט.
בין השלוליות הגדולות, רואים
את נצנוצי האורות, כמו יהלומים
והטעם החמצמץ, המיוזע, שעדיין עומד באויר, מזכיר לי
אותך.

איני יכול להיות משורר
(לא שהייתי פעם כזה)

אני, הייתי, פעם,
מדיף ריחות של קיא ואלכוהול
ומחפש בכל באר עלוב
את האושר הגדול

במסע אל השינה, שלעיתים נמשך לאורך
ימים רבים, הוא מונה כל אותם רגעים
שקרוב היה לניצחון
ואינו נזקק אלא ליד אחת

הגשם שירד הותיר את חותמו
על זכוכית החלון

עצב
פעמים קרני ירח כסופות לילותיו ילטפו
ופעמים מחבוא בו ימצאו כוכבים
ועץ תות כבד וגדל ענפים
יגע בחצר,
בבית.

כשהגיע החלק העצוב של היום
והרגשת, כמו אי
באוקיאנוס הגדול

בשעה שעלו בי הרהורים קסומים
לא היה בידי לרושמם
וכשהיה - נעדרתי זיכרון

יכול הייתי להיות מתופף של להקת רוק.
אחרי חצות נכנס הביתה על בהונות רגלי

עכשיו אני כואב
את לא איתי
כל מה שנשאר זה את

אהבה
כמו שיר
בספרדית למשל

כשהלכת,
נשאר חיוכך בחדר

שכול
כלבים באשמורת אחרונה לא נבחו (אבל
זה לא עוד סרט של טרנטינו)
כי כשהכדורים שורקים
הכלבים שותקים והשיירה אובדת

צמד שירים
החלטתי. לא אסע לניו-יורק.

אהבה
הייתי עף למרום
אם רק היו לי סנפיר וזימים
הייתי שוחה בשביל החלב

יחסים
אם רק הייתה אומרת
הייתי מכין לה חביתה, מניח פרוסות מלפפון ירוק,
חתוכות אלכסון, זיתים, גבינה, אפילו תקליט ג'אז
שרוט.

לו נדרשתי לתאר את מצבי עכשיו
מה היה עלי לומר?

על הר גבוה
אני ולהקת אווזים, גועים בלובן כנפיהם

והייתי נבוך, בעיניי הספק
וגלים התנפצו בשבר
וצחקת בקול "אל תירא ידידי,
עוד תלמד לראות מעבר"

הרהור
בשעת הגילוח באות אצלי
מחשבות הרבה

מצב
מציאות עכשיוית
גוררת, מושכת פנימה
לא נותנת לך לברוח
לברוח למקום ירוק יותר

אהבה
הזברות השתחררו הלילה
הלילה הן חופשיות

אם היית באה, הייתי מראה לך
את תל אביב, עד הים




אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
אני חייב לזיין
אותך אבל רק כי
נורא משעמם לי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 16131. בבמה מאז 11/9/02 3:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאליהו ביטון
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה