|
אלי דוד יליד חיפה, כותב מגיל 9 (כבר 27 שנים) בימים
אלה הוא שוקד על כתיבת ספר באורך מלא אותו הוא
מתכוון להוציא לאור. בוגר סדנה לכתיבה יוצרת בחוג
לתקשורת שבאוניברסיטת חיפה.
יכולתי להריח את ריח הבושם המתוק עוד כשהייתי מרוחק, ריח מוכר,
טפטוף העקבים הלך והתחזק ועמו הלמות ליבי הנרגש.
|
שלום: שלום שלומי.
שלומי: שלום שלום.
שלום: מה שלומך שלומי?
|
הוא אומר שמחר יהיה יותר קר
הוא אומר, ומאיפה לי לדעת
שהוא לא משקר.
|
השולחן עמד על ארבע רגליים
יפה, גדול, יציב וחזק.
שולחן רגיל, גילו שנתיים
דהוי צבעו, ליבו נשחק.
|
רוחות חזקות, סוערות
מאיימות
להעיף לי את האהבה
אך קיבעתי אותה לליבי
שתהיה יציבה.
|
איזה רוח,הכל ממש קר
ארד ואחושה מעט אדמה
אם תרצה כל כך להיות מישהו אחר,לא תהיה אתה
|
אני אוהב אותך לאמור:
בואי תעזרי לי קצת לגמור.
אני אוהב מהר, לאט,
בואי, תעשי לי קצת ביד.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אני לא מוכן
לאכול צדפות.
אני רוצה את
האוכל שלי מת -
לא חולה, לא
פצוע - מת.
וודי אלן |
|
