|
אז מה רק ביקשתי,
גם אם קטנתי?
התחינה בי בוערת,
רק לאווירה מאפשרת,
רק להעריך את העובדה,
שאני, בעולם הזה, נשארת...?
|
ואולי אני מיוחדת,
וזו המיוחדות שלי-
לפעמים אני שונאת אותה,
ואז גם ובעיקר את עצמי-
אבל האם בלעדיה הייתי מי שאני?
כי המחלה היא לא אני-
אבל הדרך שבה אני מתמודדת איתה-
היא כן!
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
