|
אינך יכול לדעת מה עומקה של השלולית עד שלא תדרוך בה.
התיחסות למרואינת מנקודת מבטה.
|
לכל אות בנפרד
יש אופי מיוחד
יש אות של דמות
ויש אות של חוט
|
מברכת אני תמיד
ברוך שעשני אשה
בחברת גבר אתמיד
אליו יש לי גישה
|
בשביל כנחש לה דרך מתפתלת
צועדים.
|
משב של רוח
קולות של שריקה
עלי עץ נושרים
באדמה הבוצית מתפלשים
|
כתיבה של בית ספר
אותי מרגיזה
כי על כל מסר
ניתנת תשובה
|
תמיד אשוטט בתוכי
בנושא כאוב
שהטריד מאד מנוחתי
ומעלה זכרון עצוב
|
למה תמיד בלהט הויכוח
אנחנו שולחים איש את רעהו
לכל רוח
|
לא פלאי הנדסה מרשימים
לא גשרים מתוירים
בחרתי לי גשרון
שיש בו זכרון
|
ביום אחד בהיר
כשהייתי בקיבוץ
נדרשתי לעבוד בדיר
כי היה זה בשיבוץ.
|
מקבל את השונה בשמחה והבנה
אוהב חיבוק לא חונק וקירבה סבירה
בעל כושר שכנוע שופע חביבות
אינך נוטר טינה, כולך נאמנות.
|
כל עונות השנה גורמות לי נחת
מלבד אחת
שהיא כמו קוץ בתחת...
|
אילנה משקיפה מחלון המטבח הפונה מזרחה. שעת אחר צהריים מוקדמת.
אפרורית קלה, השמש שולחת קרן אור אחרונה בדרכה לשקיעה. חול
הנגב הזהוב-אפור מפדר את דרך האספלט ומטשטש
את קוי המתאר שלה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תאהבו אותי,
אבא'שלי
ערומקו.
אפרוח ורוד
במסר לאומה
(3) |
|
