|
"עצור פה!", טיפש הנהג הזה. שיספתי לו את הגרון. יש לו פרצוף
של מלשן. אני יותר חשוב.
|
וחברים מתארים לי, עד כמה,
שכיף וטעים ברחבי העולם
|
מתי תקלטי כבר, שאת הכי יפה -
רחוקה מלהיות מכוערת,
כשהשיער שלך מבולגן,
טבעית ולא מאופרת.
את הכי יפה, כשאת מתעוררת.
|
נשימה נושקת לנשיפה ומתחלפות, אך מה קורה בזה הרגע?
לא מדען, ורחוק מכל מומחה עם חטא.
תשובה תימצא, אם רק בארכיב האפל ננבור.
|
נקבל חיי-נצח. הרי שזו אופציה בעלמא.
אדרוש עם תנאים, כמובן.
|
בגוונים עזים של תכול וכסוף,
מדוושת אדוות רועמות.
מאיימת להטביע חיש קל,
את כל המתיימר מעלה לצוף
|
"אח יקר,
אוהב ומשקר-לך ולשאר.
אחיך הבכור שקרן מכוער.
אל תכעס. תבין."
|
הכי קרובה אליך, עם כביסה רטובה.
תולה ותולה ותולה בך תקוות.
פנטזיות לעולם לא ממומשות.
|
על פני השטח גיליתי,
כמה שהן יפות להחריד.
בגוונים של דבש וירוק,
מתחת לכל הקמטים של הצחוק
|
עוד חלל נגלה אל קיומי. עוד שחור.
עוד צורך עז בחליפת ואקום.
לחללית אין תקציב, או שימוש לחילופין.
|
הימים בהם יכל התבור ללחוש לאדום.
אופק עגול מעבר שקיעה מרובעת
|
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
