[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אליאור כהן
זאת אני..אני חושבת לפחות..

ICQ 126185159 126185159
אל היצירות בבמה האהובות על אליאור כהןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אליאור כהןאל היוצרים המעריכים את אליאור כהן
אליאור-במקור קלואה, וכן היא מתוודה שאליאור הוא רק
שם העט שלה, נולדה ב12/8/1988. עלתה לארץ
ב22/2/1989.

קלואה בתרגום פשוט מיוונית הינו נבט חדש שנכנס
למחזור החיים-יש בו אנרגיות מסויימות, הוא בולט ואין
מתעלמים ממנו.
היא בחרה בתחילה בשם אליאור במקום שמה האמיתי בגלל
הקרבה אל האור אותו חיפשה והאמונה..
את האור היא מצאה, האמונה קצת פחות.
אחרי שנים של סבל על מר גורלה וקבלת שמה שהרגישה
שהוא לא בשבילה-השלימה עם העובדה ומצאה בו מן
היתרון-יחודיות,אינדיבידואליות.
עכשיו, קלואה כותבת ואליאור מפרסמת-אולי מעיד על
פיצול אישיות..מדי פעם גם מנסה את כשרונה בדברים
אחרים (או שמה עדיף להגיד מנצלות וכשרונותיהן)..אך
לפי ממצאינו, עדיף ומוטב לה להישאר במקומה-הכתיבה..

ניתן לראות פה את רגעיה הכחולים והעצובים, רגעי
הכאב, רגעי הזעם, רגעי האמונה המתפוררת, רגעי האכזבה
מהאהבה ולאחרונה רגעי ההתאוששות והתאהבות האמיתית..

נא לא לחשוב שהיוצרת הנ"ל היא קיצ'ית-היא סולדת
מהמלה הזאת ובאה כנגד הצבע הוורוד..היוצרת הנ"ל
כנראה חלמנית גדולה אך לא הקללה הנ"ל..נא לכבד את
רצונה ולא להשתמש במונח.

ליוצרת הנ"ל אחות הכותבת באתר זה, והקשר ביניהן הוא
קרוב ביותר, ניתן למצוא ממצאים ארכיאולוגים על כך
בארכיון של קלואה בו היא מנציחה את היצירות
הנשכחות....

קלואה התבקשה לדבר בגוף שלישי וכך עשתה..

קלואה מודה לכם

:)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
כל מה שאני זוכרת זה שראיתי מתים על הרצפה בדרך מביה"ס.
ירו עלינו בכתה באותו היום והמורה אמרה לנו להשכב על הרצפה.
כל יריה שנשמעה, היתה עוד חור שחור מוצהר בזיכרון שלי, מאז חיי
השתנו, לרעה.
שנת 1962, אלג'יריה, העיר אורון.

אהבה נכזבת
הטקסט הזה הוא עבור כל מי שלא אכפת לו לקבל עצה שתקלקל אותו,
כי כל מה שנאמר בסופו של דבר הוא ההפך הגמור מעצה של אדם מוסמך
או מבוגר... אני בחורה שאוהבת לחיות בדמיון של עצמי, כך שאל
תיקחו ללב, תיקחו לריאות, ועדיף שזה יהיה ירוק.

פנטזיה
השמש הכתה בפניי בעוצמה וכך כופפתי את פניי אל עבר כפות רגליי
ושם ראיתי אותו, נתון לידיו של אלוהים, דומה למלאך שנפל מן
השמים

ייסורים
באותם הרגעים, בין כל מחשבה למחשבה היא לא אהבה אף אחד ולא
שנאה אף אחד. היא לא ידעה דבר מלבד דברים שלא הייתה צריכה
לגלות, דברים שהיא מחוייבת לשמור בלבה ולא לספר לאדם.

פואנטה
לפעמים נדמה לי שאני לבד בעולם... שלמרות שיש מסביבי כמה
מיליארדים, ההרגשה כאילו הכל נחרב... והנה, אני לבד, מטיילת
לי, לבד, אוכלת, לבד, מתעניינת בדברים, לבד, חושבת, לבד,
אוהבת, אחד.

היה זה לאחר שלושה חודשים של יובש, של חוסר באוויר, חוסר
בהשראה. זה היה בדיוק לאחר יום ארוך של בית ספר, יום ארוך
וקשה. לא היה לי באמת זמן עד אז לעשות חושבין, לא היה לי זמן
לעצמי, למחשבותי ואני לא בטוחה שהיה זה רע, כלומר הזמן היבש
הזה, אבל הוא בהחלט לא היה ט


לרשימת יצירות השירה החדשות
יש איזשהו אור שניבט מעיניך,
משהו שגורם לי לחשוק בך,
משהו שגורם לי לרצות אותך.

געגוע
געגועים לאותן השעות,
לאותן הנשיקות,
לאותן המראות.

בדירה אנחנו שניים,
אוהבים ונהנים,
אולי זה לא נראה מדהים,
אך כך אנו חיים.

עכשיו את כמעט ואבודה,
באיזשהו עולם שאליו נשאבת,

אינטרוספקטיבי
מסתכלת בראי,
מדמיינת את עצמי,
רוצה להיראות כמו האחרות.
לא רוצה להיות שונה,
אני רוצה להפליג לי
לעולם שבו אוהבים

השלהבת שמסביב עורי,
בוערת כשאני מבחינה בך, יקירי.
אותן העיניים שהביטו בי אתמול

אם היו לה כנפיים
לא הייתה חושבת פעמיים,
והייתה מרחפת למרחקים
אחר חלומותיה הטהורים.

זהו שיר של אהבה וכאב,
זה נשמע לא קשור,
אבל ניתן למצוא את ההקשר.

כשיצאה אז נשמתי מגופי,
ונעלם הכאב,
בכיתי על קרובי הדואבים,
זעקתי לחיים,

חנוקה, חנוקה מכל הצדדים..
מרגישה איך כולם בי בוהים..
בוהה בשחקים המאכזבים..

אהבה
לא ידענו זו שמו של זה,
ולא ידענו באיזה שביל הולכים
רק לעבר הזריחה הלכנו

הגות
לא ידעתי איך לבחור,
לא ידעתי מה,
לא ידעתי היכן,
ומדוע עוד פחות.

וכן, אני כותרת של פרח שנתלש ממקומו
תמיד עפתי אחריה
וכך למדתי ממנה לנשום
והיא נתנה לי מעט מאורה
ומעט מצחוקה.

תחושתי
ענן נישא לו ברוח, ילד מבקש ללחם האחר זורק לאשפה
אנשים לא מבינים עד כמה חשוב לשמור על החיים -
אחרים מתאבלים על אובדנם.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
שאלו אותי אם אהבתי בעבר.
עניתי שהשתנתה כל כך ההגדרה של האהבה בעיניי מאז שהכרתיך
שכנראה מעולם לא אהבתי ככה או כמו שאוהב אותך בעתיד...

אני צופה דרך שמשת בית הקפה השקופה אל עבר הרחוב הסתווי
והסואן, רואה את הציפורים עפות להן אל עבר ארצות חמות יותר
ורחוקות. להן יש כנפיים כדי לברוח מהקור, לי היו מילים.

הרהור
טוב, אם לא אתם, אז אני תהיתי והגעתי למסקנה נחרצת שהירח הינו
רמאי פתולוגי אשר משנה צורתו מתחילת החודש כדי לגרום לאדם
לכמוה לשלמות,והוא מאכזב ע"י כך שהוא קטן וקטן.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אז בזמן הצפייה בחנתי את הפנים שלה שהיו דיוק של איזו יצירת
אומנות שעוד לא צוירה; הן דיברו שפה שהיה קשה לי להבין כי פני
דיברו את שפת הפשטות. שלה דיברו את שפת היופי האירופאי.

הגוף שלי.
פיסות של עפר מן האדמה שאלוהים יצר - לא נראה לי...


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

תקריב
אל היצירה
איכות מצויינת של 5 מגה פיקסל, תקריב.

שקיעה וזריחה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה
צילום של הר הכרמל

סידרה
אל היצירה

צילום מוצר
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
עפרון על נייר מחברת
אל היצירה
ציור בעיפרון.

רישום
אל היצירה


לרשימת יצירות הסרט החדשות

דוקומנטרי קצר




אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
שמפו זה טוב
יש לזה ריח
נעים
שמים את זה
בראש
וזה רק ארבע
שמונים


פנינה רוזנבלום,
חברת כנסת


תרומה לבמה





יוצר מס' 34523. בבמה מאז 26/4/04 23:53

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאליאור כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה