|
בשנת 1974 נולדה וכיום : סטודנטית לפסיכולוגיה
וחינוך, עובדת כמנהלת תפעול בחברה מאוד מתוקה. חובבת
משחק ושירה.
כמו ציפור נולדה לחופש
אפרוש כנפיי לי אל הנופש
כי תקוותי בי שבו לקנן
אשכח ימים ללא מרגוע
אמצא מנוחה שלוות אלוה
וגם שירי חזרו להתנגן .
מילים ולחן /שייקה פייקוב
בוכה בליל הכלולות
בוכה מול המראה
הוא צריך לבוא
הרבי שלי.
|
וכולנו באותו סרט, ולכל אחד יש חבילה משלו.
חבילה עם יתרונות ועם חסרונות
|
מחכה שהחלון יפתח מחכה שתפתח הדלת
ואתה תחזור אל חיקי
ולא תלך יותר. קורה לכולנו לא?
|
הליצן הקופץ כבר הפסיק לקפץ
|
תמיד רציתי לשיר תמיד רציתי להיות מפורסמת .
בגיל 5 עמדתי על הכיסא ושרתי את השיר "אלוהים שלי", אז אלוהים
שלי עדיין לא הגשים לי את החלום.
היו הזדמניות אבל אני מחכה מחכה שיבוא מישהו וידפוק על דלתי.
סתומה אני יכולה להמשיך לחכות.
|
וזוהי אני במלוא פאר והדר וזה הסיפור שלי. מעניין מותח. נכתב
עם קורטוב של דמעות שכבר יבשו.
|
אבל אהבה - בלי אהבה אין טעם לחיות, בלי חום, בלי תשוקה, ובלי
סקס זה פשוט לא זה
|
מסכנה, מי ידאג לה כשאני לא שם.
|
רובי הגיע במכוניתו הלבנה לביתי בדיוק בשעה תשע אפס אפס. יצאתי
לתומי אל עבר המכונית לבושה בשמלת מלמלה פרחונית. היה קריר.
|
לתבוע אותם למשפט, את החלוקים הלבנים שעשו לי רע, את המשחתות
שנכנסו לי לישבן...
|
אז ארזתי תיק ושברתי את החזיר מהחרסינה, והנה, אני כאן, בעיר
הקודש. אולי כאן יהיה לי טוב.
|
בבוקר לח בשנת 1974
קמו לתחיה כל המתים.
המשיח הגיע לבקר
ועימו שלל מלאכים.
|
נכנסתי לתוכך כל כך חזק.
הלב שלך כבר לא עמד עבורי.
הוא נאטם מרוב, הלמותו.
אהבת אותי מאוד.
|
גבוה, חתיך, תכול עיניים,
גוף של ספורטאי, אתלט,
ג'יפ, וילה, מאמן כדורסל,
משפחה "טובה", שימלת כלה
וכך זה התחיל...
|
כאשר מגיעים אל מה שרוצים זה גם לא מספיק
הוא מחפש לדפוק את ההיא
אתה מחפש אהבה
|
מחכה לשמוע ממך שוב מפלצת שכמוך
|
סתם יום מטומטם
ועוד פעם חם
ואף אחד לא בא
|
חיכיתי לך יום
חיכיתי לך יומיים
אתה לא חזרת.
עצוב לי, כואב לי, חיל שלי.
|
הוא חבש את המגבעת וזינק לעבר המכונית.
לחץ על הגז ולחץ ולחץ,
הרוח פיזרה את בלוריתו השחורה.
אלטון נסע לעבר הכלום.
|
שלח לחמיך על פני המים
תעלה על הנייר את הגיגי ליבך.
שתהיה לך סיבה או סתם כשיתחשק
תדע שאני כאן ממתין לך.
|
אחרי שנים של השקעה
אחרי שנים שעגבניה ובצל שרדו יחדיו
החלטת לפרק את הסלט
הסלט עכשיו חתוך בחתיכות גדולות
|
האהבה היא כמו סם שאתה מזריק לי לורידים
כל פעם בכמות קטנה, כל פעם אני מתמכרת מחדש.
אתה כמו עכברוש שמכרסם את גבינת העובש שלו.
לאט לאט ובזהירות, בפחד, כדי שלא יתפסו.
בחוכמה, אתה חכם, אתה מכיר את נקודות התרופה שלי.
אתה יודע מה להזריק לי כל פעם מחדש. המי
|
כאשר פגעה בך מכונית רצתי אליך אספתי אותך אלי בחום...
|
השחור נכנס ללבן כמו שהלבן נכנס לשחור
|
פטמותי זקוקות על המיטה, הן מחכות רק לך.
|
זרקת את הכדור, אני תפסתי. קפצת לגובה, אני קפצתי.
פנית. התקשרתי. נסעתי רחוק, נסעת גם אתה.
|
את ממשיכה לסבול, גם לאחר שהוא עלה למרומים.
|
פתאום נפתחת הדלת ונכנסים עוד כמה........
|
יתקשר לא יתקשר
זה מה שמסתובב לי בראש כל היום
מהבוקר הבטן מתכווצת לי ויש כאלו
שכבר אמרו שאני מאוהבת.
האומנם?
|
לא מכירה שאת הבחור שישן לידי כל לילה
לא מכירה את הריח שהשארת על הסדינים
שהשארת על הסדינים הורודים שלי.
|
אבל אני מאושרת, פשוט לא יאומן, אני כמעט שרה כשאני כותבת לכם.
מה זה טוב לי, אשתף אתכם כדי שתבינו.
|
ואז פתאום אנו נפגשים.
ואז פתאום קורה לי משהו בלב.
ועוד פעם אני רואה אותך,
ועוד פעם הפרפרים.
|
כאשר אנחנו מתחברים החמאה נדבקת פרוסה לפרוסה...
|
חג האהבה מתקיים היום, כמוני ועוד כמו רבים אחרים לעיתים
חוגגים אותו לבד...
|
חייבים להמשיך ולעמוד על הרגליים, לא לבלוע את כל הכדורים,
להקיא אותם באסלה. אני חייבת לשמור על שפיות, אני עוד אצא מכאן
אני בטוחה.
|
ושוב, זה קורה ושוב אני באותו סרט עצוב, או הצגה שלא חובר לה
סוף.
|
אני לא חייבת לך כלום, אפרוח, עדיין לא גדלת מספיק בשביל לקרקר
אצלי בלול.
תחזור לאמא בבקשה.
|
פרצות קטנות של טירוף משתלטות על גופי החטוב, אובדן עשתונות
פתאומי משפיע על הלמות ליבי. דרוש לי סרגל כדי ליישר את קו
החיים ההפכפך שלי. האם תועיל להיות לי כסרגל?
|
היא הכניסה לי את המזרק בפראות לתוך העכוז, זה כאב. זה כאב
מאוד.
המתנתי כחמש דקות, ואז התחלתי להרגיש את החומר מתפוגג בגופי
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
רוקפור זה בסך
הכל גרביים
מסריחות עם קצת
לקטוז מסביב.
עמוס מהמוסד
בוויכוח עם מרב
מיכאלי. |
|
