|
 261167224
ושוב אני פה, באותו מקום, כמו לפניי יומיים שחיבוקך היה כה עז,
חזק ודורש, כאילו ידעת מראש מה יקרה.
|
אלו דמעות של מלאכים!
שיורדות מהעין ועד סוף החיים
שלולית של טיפות נוצצות, שמנצנצות על ריצפתי
|
לא מבינה - איך כולם תמימים
שהכל רע.
שאין טעם להמשיך
פשוט לווותר
|
רוצה שכבר ייגמר
כמה שיותר מהר
הסבל לא נפסק
שלולית הדם מציפה את הרצפה
|
פוחדת כל כך
לפרוץ את החומה
לתת לאנשים להיכנס
|
מכחישה, נמענת.
מכל מבט, נגיעה, דיבור, בורחת.
מחפשת מקלט...
מקום מפלט!
|
רוצה שיחשקו בי
רוצה שירצו אותי
שירדפו אחרי
|
ואני פה יושבת
בלי שום מעשה, רק חושבת
מסתכלת על הטיפות הקטנות
שמכסות את החלונות
|
השקט היה רועש מדי
השחור היה בהיר מדי.
האור היה לחושך
והחושך לאור.
|
|
|
אין בעיה, אל
תפרסמו את
הסלוגנים שלי,
אין בעיה, אני
ארקב לי לאט מול
המחשב, זה בסדר,
אז מה אם שלחתי
את הכתובת לכל
חברי, ופירסמתי
את במה חדשה בכל
העיר, זה בסדר,
אני אסתדר, על
תחשבו עלי...
אישתו של הפולני |
|
