|
פעם אחת היו אבא פיצה, אמא פיצה, וארבע פיצות אחיות: שלוש
פיצות רזות ופיצה אחת נפוחה.
הפיצה הנפוחה כל היום ישבה מול הראי והתלוננה ונאנחה:
אוי, כמה אני נפוחה. אוי, כמה אני נפוחה.
|
אף פעם לא חשבתי על העתיד. תמיד ידעתי שיבוא מה שיבוא וצריך
להתמודד עם זה, כשזה בא. אבל, גם כשניסיתי לא להתערב ולא ליצור
עתיד, בא הרגע בו אי התערבותי הביאה לשינוי גדול בחיי. השינוי
הזיז אותי בלית ברירה אל השוליים ודחק כל רצון להתפתח.
|
אני כבר אדם מיושב בדעתו. לא זקן, לא צעיר. לא עם הרבה משכנתא.
ללא עבודה. אבל אפשר להגיד שאת חיי חייתי מסביב. לא באמת.
התחמקות ממאבקים. זה אני. לא יכולתי להתמודד עם משהו - תמיד
מצאתי פתרון, תמיד מצאתי מוצא. לברוח, ולהשאר. זה לא תמיד נוח
ולפעמים עושים דברים
|
נגמר הקפה
ונשאר טעם מר
נשארתי יושב
עד התחנה הסופית
|
ככה, בכל בוקר, כבר שנים...
|
|
|
מי תמיד מספר
אחד?
דודו, דודו
זר!
ומי כוכב פרפר
נחמד?
דודו, דודו
זר!
מי יגרום לכם
שבץ?
דודו, דודו
זר!
ומי יכניס מכות
לבץ?
דודו, דודו
זר!
חרגול בטיזר
מתוך "שיר הלל
לפרפר נחמד,
הדודו והאגדה" |
|
