[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אליק דרמר
אוהב לקרוא ולכתוב שמח יותר מכול על ביקורת,בין אם
היא בונה ובין אם היא הורסת.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא מעבירה את התער על פני הוורידים שלא רואים ברגליים. "כל כך
קל ופשוט", היא אומרת לעצמה, "רק חתך קטן וזהו". היא כבר
מרגישה את האופוריה הזו מציפה אותה.

ג'ננה
נפרדתי ממנה בחיבוק והלכתי ושמתי לב שלא הורדתי את המשקפי שמש
כל הזמן הזה,לא אכפת לי להיפרד ממנה,ולא אכפת לי שאני בוכה,יש
לי משקפי שמש והיא בלאו הכי לא ראתה את הדמעות.

הוא אומר לך שהוא אוהב אותך, את אומרת לו שלא יותר ממה שאת
אוהבת אותו.
אף אחד לא אמר לך ששעה אחרי זה הוא מלטף את פנייה של בלונדינית
עירומה

"מה אתה רוצה שאני אגיד?" היא אומרת לי מבעד מסך של טיפות
מלוחות.
"אני רוצה שתגיבי, אני רוצה לדעת שאין אפשרות אחרת, שאני..."
אני מתקן לאנחנו.
"...שאנחנו לא עושים טעות."

ארצישראל
לפני שאני הולך לישון בלילה שאחרי אני מתחיל לחשוב, אני מתחיל
לחשוב מה היה קורה אם הייתי נהרג.
אני מתחיל לחשוב מה היה קורה אם היא היתה מתקשרת, תוהה למה אני
לא עונה ולמה אני לא חוזר אליה.

"בתור מה אני אבוא? יש לה חבר חדש כבר חצי שנה!"
"אז מה? אתה בא בתור ידיד!"
"אאוצ'... לא נראה לי שנוח לי עם ההגדרה הזו." הסברתי לויקי.
"למה לא?" שאלה החכמה "מה רע בלהיות ידיד?"

היפרדות
ביום של שבת ושל זמן פנוי הוא הולך לבית קברות של כוכב יאיר
ורואה אותם קבורים בשורה,הוא יושב מעשן איתם סיגריה, הוא לא
יכול לברוח מהעובדה שמחברים טובים נשארו לו לוחות בטון.

היא קמה לה ומתחילה ללכת לכיוון החלון והשפיך מטפטף לה לאט לאט
על היריכיים.
היא צופה בתנועה שלו, איך הוא יש לו מסלול משלו, משלו אך מוכתב
על ידי חיטובי גופה, היא צופה בו מטפטף ומלכלך להם את רצפת
הקרמיקה הישנה.

ממש כיף לי איתה,אני מרגיש את האקסטזה מטפסת לי בגרון עולה
ועולה מנסה לקפוץ החוצה לצועק "כיף לי.."
כבר שכחתי איך זה להרגיש ככה כלפיי מישהי,ובאמת להרגיש לא סתם
להצדיק את עצמי כדי שיהיה לידי גוף חם בלילה.

אני תופס אותה וצועק: "הוא לא יבוא!!! הוא לא יבוא כי לא קמת
וקראת לו, לא קראת לו כי את לא יודעת את שמו ואיפה הוא גר, או
אפילו מי הוא, את לא יודעת כי לא טרחת לצאת ולחפש."


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני מרגיש כמו בסרט סוג ד' בערוץ הסרטים בשעות הצוהריים ולא
האמנתי איך העסק דופק איך כאילו סתם מוכרים בית או מכונים וזה
לא שבעצם מורידים את אחד החברים הכי טובים שלי לאדמה לתמיד.




פגשתי שני ערבים
בערב במה
האחרון ושאלתי
אותם "תגידו
אתם מקריאים?".
אז הם אמרו לי
"לא, אנחנו סתם
פועלי במה".
ואני חשבתי
לעצמי, יא אללה,
איזו
גזענות!


בוליביה בסלוגן
הומני בלי
פואנטה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 2267. בבמה מאז 18/3/01 20:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאליק דרמר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה