[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 eliezer and the gezer

אל היוצרים המוערכים על ידי אליעזר והגזר
היא אומרת, שאני אמרתי לה שהיא אומרת שטויות.
איזה מין שטויות אלו?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
שלום, קוראים לי בני ואני עורך דין פשוט למדי, תפקידי אינו
חשוב מדי ואני בעצמי לא בן אדם מיוחד מדי. אני ממוצע ורגיל,
נורמלי לחלוטין.
כל יום בבוקר אני קם והולך לעבודה הרגילה שלי, במכונית הרגילה
שלי, ונכנס בהליכה רגילה לחלוטין לתוך המשרד הלא מיוחד שלי.

יום יום, שנה שנה אני חוזר על אותו דפוס, מזה שנים רבות.
קם בבוקר, מצחצח שיניים, מתלבש, מתארגן והולך לעבודה. אין
אקשן. אין חוויות. לא שיש לי למי לספר גם אם היו חוויות...

מי זה היקום שמטיל עלינו, בני אדם משימות, מטלות, מחשבות?
אז יש אחד כזה, שקוראים לו מזכיר היקום, ואף אחד לא באמת מכיר
אותו.

הומור
אנשים הם כזה עם מטומטם!!!
זה כמו הקטע הזה שאתה הולך לפסיכולוג, אתה שואל אותו שאלות,
אתה מצפה לתשובות.
אתה בעצם לא מבין שהוא רק בן אדם שלא מכיר אותך ובעצם האינטרס
שלו בלעזור לך זה כסף!!! מה אתה רוצה מהחיים של הפסיכולוג
המסכן, כאילו שאין לו מספיק בעיות מש

ממשיך לנסוע ועוצר. פותח את דלת המכונית ונכנס לקיוסק. קונה
בקבוק ונכנס למכונית. שותה. אני כבר לא שם לב מה קורה מסביבי
וקובר את הרגשות שלי עמוק עמוק ומחליף אותם באותה הרגשה עצומה
של כוח ושלטון.

עם המראה שלה והשנינות שלי למה שלא יסתדר? הזמנתי אותה לדייט,
ומאז אני מחכה לזה בקוצר רוח.

אז מטוס כזה ירה על הבית שלי ריסק אותו ומתתי.
וקמתי לתחיה! כי זה סיפור ולא חייב להיות הגיוני!
בואו נראה אתכם, מה תעשו עם זה עכשיו.

יהדות
עלינו לקרון והצלפות האנשים הרעים מאחורינו, גברים נשכבים על
הרצפה, מוכים, סימני חבלה על גביהם והם נכנסים אחד אחד, לקרון,
עצובים. שקטים. עיניים ריקות מתוכן, לא מוצפות בתקווה, רק אני
יושב שם ולא מבין מה קורה.

יום אחד אקום בבוקר ואגלה שכולם; כל החיות וכל בני האדם נכחדו.
אף לא נפש חיה אחת נותרה בעולם של נבלות וגופות מתים בכל
פינה.
לא לאחר הרבה זמן תעלם כל תפאורת העולם.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אין מקום פה בשבילך בחדר הירוק
בו את תהיי ממני כ"כ רחוק

יושב עם כובע קש והסיגריה ביד.
מקשיב לרדיו, וספר פתוח ליד

ואם קורה ולא יורד הגשם
וכי אז תשתוק אף הדממה
ולא תנצור את פיה,
כי אם יבוא הגשם כך לפתע,

למה את לא מבינה, אהובתי
אותך אני אוהב, כן זוהי הרגשתי
הבחורה שבמראה כה יפה ועדינה,
אומרת לי את אותן השורות בחזרה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ואני לא אגיד שאנשים לא אוהבים אחד את השני, לא מחבבים, לא
מתאהבים אחד בשני, אלא שעל כל מספר תכונות טובות שאנו רואים
באדם ישנן גם מספר תכונות רעות, שלא נעים לדעת שהצד השני יודע.
משהו כזה.

הרהור
כשהייתי קטנה, האמנתי שיש במקום כלשהו מדרגות לאלוהים.
מדרגות שיובילו אותי לשיחה אישית עם אלוהים, פינוקים, כיף, כמו
בסרטים.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
שונאת אתכם קוראים מזדיינים שקוראים את הסיפורים שלי כאילו היו
אובייקט מיני מוצג לראווה, ומגיבים כאילו זה לא פוגע שפוגעים
בו - באובייקט המיני.

אם יש קופסה,
ובקופסה יש חציר




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
רק במילון המילה
מוות כואב
וממושך מופיעה
לפני המילה
סלוגן


תרומה לבמה





יוצר מס' 35224. בבמה מאז 7/5/04 9:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאליעזר והגזר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה