[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 58631958 58631958  marycielo@walla.co.il

גלית היא מסוג האנשים שחייה כספר פתוח. כל יום נהפך
לפרק שונה שאינך יודע מה לצפות.  אהבות, אכזבות,
נופים, ילדים, ובעיקר געגועים לימים הטובים. ימים
אלו הם הממלאים אותה באופטימיות.
תקופות כתיבתה - למרות זאת - היא בעיקר בתקופות בה
מחלתה בשיאה. מחלת הדיכאון מפחידה אותה ובימים אלו
היא מתחננת למעט אור סביבה כי שם הכל חשוך לה.
כאן תמצא מעט מכל עולמה.

קריאה מהנה

גלית




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אנשים רבים אומרים לי שעזרתי להם, שאוהבים אותי
ואני כולי תקועה בפליאה של מה בדיוק עשיתי על מנת שאעורר אצלם
תחושות אלו.
אוהבים אותי
צחוק אירוני מצטייר על פניי.
אוהבים...

ייסורים
ואני נותנת לדימיון שלי שישא אותי על כנפיו, מובילה אותי
למקומות שכנראה הייתי פעם שם עם אותה התחושה של "את לא זזה".
פעם זה יער, הרבה פעמים אני על חוף הים. יושבת שם על החול
ומסננת את הרעשים, הצלילים המוכרים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אני אשת דממות
המלוות במלמולי רקע
שהשאירו בלי כוונה
אורחי הבדידות

הגות
ושנינו כאוניה
הנראית במרחק...
המפליגה לה
אחרי אלפי שנות איבוד
המחפשים
את הלא ידוע
בשני.

עצב
בין סביבה למציאות
בין כאב לפגיעות

ייסורים
למרות שהסלעים התדרדרו
והסתדרו ביניהם
כל סלע שגולגל
בסופו של דבר
למד לחיות עם האחרים

ארוטי
אתכרבל בזרועותיך
ואתענג
אתן לאצבעותיך

געגוע
ממקומי הבטוח
מביטה לגלי הים
שקטים ועדינים
מתנפצים על החול
ברחש חרישי.
...

הדפס די שמח לאחת - שלא הכירה מה היא אהבת אמת.
הדפסים רעשנים לאחת - -שחייה את חייה בדממה...
הדפסים זוהרים לאחת - שחייה את חייה בחושך...

בדידות
תחושות היתום מתפזרות
בתוך העור, ואני,
מפוררת את התחושה
וחייה כלא קיימת
משאירה לעולם...

הרהור
יש לי חיבוקים
של הילדים שלי
ששמרתי אותם למקרים מיוחדים
למקרים של כעס ואי הבנות
ולמקרה של סתם רוצים להיות לבד.

אהבה
לאישה מלאת אושר.
למה? האם יש בכלל למה,
או ששנינו היינו זקוקים לצאת
מהאפוריות ומהבדידות?

כל הצהריים הם
אוסף של הכנות

ואולי הגשם יגיע
עם ריחו המעודן
יביא עמו את רווית השדה,
הצמא להשקיה,
כמו צימאוני לאהבה,
להבנה והשקעה.

הרהור
לא ידענו לאהוב אחד את השני
בין קפה לארוחה,
הבאנו את עצמנו לתשוקה
שנהפכה במהלך הזמן לעיקרית
בין הארוחות והקפה

אומרת לעצמי:
"לכי לישון, ילדה"
ממילא לא תצליחי
לתקן את המעוות,

ייסורים
לכל אישה יש קבר
בו הוחבא בקפידה
את העובר שנפל,
את הנשיקה שנגנבה
את גופה שנאנסה

סלעים, סלעים
בנויה נפשי
מחולות שהתקשו
מסלעים שהתפוררו...

ארוטי
חבק אותי, אחבקך
חברי
הרי שנינו יודעים
את חשיבותה....

הגות
ואתה מעודד
להמשיך, לכתוב,
לרוקן את האני הפנימי
מעל דפי השורות
המתמלאות ברגשות
מעורבים

ריח הגשם הראשון
מושלם במידותיו
המלטף בטיפותיו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
פוליטי
אוי מדינתי...

למדתי לאהוב אותך עוד מהיותי קטנה מאוד. עוד בחוץ לארץ.
למדתי את הקשר בין להיות יהודיה לבין אהבת מולדת. למרות שלא
נולדתי כאן, זאת היתה מולדתי מאז ומתמיד. אהבתי כל פיסת אדמה,
כל עץ, כל חוף, כל עיר, עוד מהיותי רחוקה אלפי קילומטרים...

געגוע
ואני לידך, מורידה ראש. מתאימה את עצמי אליך. והכעס הכי גדול
הוא שאתה מנצל את הכוח הזה, במקום לדעת שזה כבוד ופירגון.
במקום לדעת שיש בהורדת ראש את כל האהבה שאי פעם חשתי כלפי אדם
שני. כאילו שזו אותה אהבה הראשונה

זוגיות
הגיע הזמן
לשחרר אותך
אהובי

הגיע הזמן
להפרד
סופית.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
גזרים גזרים כחלקי פאזל
אוספים את הלב ומעמיסים
עוד כאב עוד אכזבה
- אוי לך ילד כבר לא תם -
לדרך אחת קנית כרטיס
שקשה ממנה החזרה.




אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
אני חצי משוגע!








יגאל עמיר, לוקח
הכל אישית!
בעוד תגובה
מפורטת לאביה
האיום.


תרומה לבמה





יוצר מס' 1167. בבמה מאז 14/11/00 8:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאליאלה אליאן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה