|
נולד בשנת 1986. גר ברעננה.
המוסיקה זורמת בעורקיו. אוהב לשמח ולשמוח.
חבר להקת 'שער הנשמה'.
אלי מנסה לשלב ביצירותיו מגוון סגנונות.
ההקלטות באתר נעשו באופן חובבני, בביתו. בעתיד יוציא
לאתר גירסה מקצועית של השירים.
תהנו.
ביום דומה ליום שבו נפגשו מרב ועקיבא, יצאו ה'זוג' לטייל בגן
של היישוב. מרב הביטה בפניו של עקיבא ובחיוך חטוף שאלה אותו
שאלה. "עקיבא אתה אוהב אותי?" עקיבא היה נבוך, מימיו לא שאלה
אותו בחורה, שאלה שכזו. "כן" ענה בפזיזות. "עקיבא, ראיתי את
התנהגותך העדינה
|
"מירב יקירתי, אנחנו צריכים להיות שמחים שיכולנו לעזור לאדם
נזקק. אנחנו צריכים לשמוח בחלקנו. לפחות יש לנו שמיכה, להתכסות
בה." אמר כאשר כלו קפוא. "עקיבא, אתה כל כך צדיק. כל כך עדין.
לך תלמד תורה 'בבית הרב'." אמרה לו בלחש ואחר כך חיבקה אותו.
|
היא חיפשה משמעות לכל דבר שהיא עשתה. היא הייתה הנועזת מכל
בנות גילה בתיכון והנועזות שלה גרמה להרבה מבטים חמורי סבר
מהרבנים. 'רפורמית', כך היו קוראים לה בתיכון. רפורמית אכן
הייתה. אבל לא בדת.
|
הנער הלך והרהר לעצמו, ריבונו של עולם, לא אעזבך! אך בדרך שבה
הלכתי עד היום, לא אצעד שוב. מעתה אלך בדרך, אשר מכבדת את כל
היהודים ומכירה בכך שהאמת אינה בצבע שחור/לבן אלא עולם בעל
גוונים רבים. כי יש גדולי תורה רבים בעולם, ואין האמת כולה
נמצאת אצל אחד מהם.
|
"אני מבין כי הקשר ביניכם היה עמוק, אבל כל קשר חייב להסתיים
ומוטב עכשיו מאף פעם. אני חושב שזה בריא יותר ליואב. הקשר שלכם
מתחיל להיות יותר מדי תלותי. אולי אפילו חולני."
|
עוד מעט כבר יתחלפו
צבעי עלים שנשתכחו
וכמו אותם עלים
גם אנחנו נשתכח.
|
המבט הזה אינו נמחק לי ממוחי,
עוד צורב הוא את נשמתי
|
שלושה ימים של חסד עילאי
לא שוכח,
לא רוצה,
לא מסוגל
|
בטל רצונך מפני רצונו
כדי שיעשה רצונו כרצונך
|
אלוקי, עזרני שלא אחטא
והיה עמי בשעת יגבר הגבר
שאני על עלה נידף ברוח
|
Now he's in work
Right out of town
His family's alone,
He's alone
I see his face
He's crying on his bed,
He may be rich
But deep inside
He's poorer than the poor.
|
Sometimes I take a walk,
I stare at all the scenes,
A memory hits my mind,
I'm filled with everlasting comfort.
I start to miss that place,
This felling starts to fade.
|
At nighttimes when I call you
Your quiet like a doll,
You never ask me questions,
You seem to shy to ask,
Please tell me why,
When will you be mine?
|
עדינה, הקטנה, רכה כמו משי.
מלל לא יוצא מפיה,
רק צלילים כסופים,
המהפנטות את אוזניי ואת קדקודי.
|
There are times when you feel bad,
And your eyes seem so sad.
There are times when you lye in bed,
Wishing only to be dead,
And this feeling drives you mad.
|
Friends come and go
But true friends are never Parted
Theres no reason to cry
|
להקת הציפורים נדדו מעל העמקים הפורים
להקה רב גוונית בעלת קולות הרמוניים
להקה מלאה באחווה ובחום ציפורי
ציפי, טיפי, ריקי ומיקי
|
דמעות וזיעה קרה על מצחי
מחכה למותי על אי-צדקתי.
שוב הואשמתי על אי-אמונה,
אי-אמונה בך,
|
דווקא עכשיו שמח ובוכה
כי פניך אינני רואה,
דווקא היום חייכתי פתאום
|
מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה
ידיה ידי אומן, מעשה חושב
טוהר ויופי נוטפים ממעשיה
לא ראיתיה, מתי אפגשנה?
|
הזמן חולף
איתן חולפות
הזדמנויות רבות
שנים חולפות
|
היא לא קרובה
אך אותה אני אוהב.
לפעמים לא מבינה מה אני 'מוצא' בה
היא לצידי
ואני לצידה.
היא בלבי.
|
זכרונות זה כל מה שיש לי
מחשבות שנדמו כה נצחיות
זכרונות כה מוחשיים
עתה נדמים דמיוניים
|
פעם היא גורמת לפזז
ופעם היא מפלסת את דרכינו
וכל זאת בזכות אלו שאינם
|
ראי, ראי סדוק ימייך
זכרי לי חסד נעורייך
אהבת כלולותייך
לכתך אחר זמרותייך
|
הם אומרים לך תמיד, כי אתה לא מוצלח.
הם תמיד מתלוננים, על איך שהחיים
אותך סוחפים לתהום ענק, שנחצב באדמה.
אתה מנסה להתרומם, אבל לא מצליח
|
הרי אתה כל הזמן רצית להיות אותנטי
איפה כל הדיבורים מקווה שהם לא פתטיים
|
כל כך קרובים,
כל כך כמהים זה לזה,
תחושה של קסם.
|
וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים
וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'(הושע ב', כ"א-כ"ב)
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל(קהלת א',א')
וידעתי אותך וידעת את ה'
|
כאב היא מילה קצרה
בת שלוש אותיות
|
מן המיצר קראתיך ענני
כי עזבתני זה חודשים וימים רבים
|
לרוץ על המרחבים הירוקים
ולשיר איתך, איתך, אתכם
ורק להנות מהצליל הנעים המצלצל
|
אני מביט בהם,
אנשים מרוטי השיער.
מסתכל על מבטם,
על הלך רוחם,
ותוהה מה חשבו
בגילי.
|
שיר אהבה על דברים שקורים
מתחת לעיניים
|
אוחז חזק ופורץ בבכי מר
מביט על הצרות שמתאספות כגובה הר
מחפש את התמימות בעולם שמזמן אבד
רק לגלות שבתוכי משהו שרד.
|
נדודי שינה מותירות את עיניי
יבשות ואדומות, לא נסגרים עפעפיי
|
נימה עצובה בליל זיכרון
מהדהדת בראשי מתעצמת בלבי
שוב תקווה שוב אכזבה
על שהיו ואינם
ועל שאינם ולא יהיו.
|
הכמיהה והרגשות המתפרצים
שם בין נגה למאדים
מנתבות את דרכי
בין טיפות המטר
|
אם תתני לי זמן אני אוכל לגלות לך דרכים
ישרות להגיע למבצר לבי
|
עוד מעט נגמר הלילה,
עת דמדומים הגיעה,
עוד מעט יגיע שחר,
עוד מעט נצטרך להיפרד,
עוד מעט נצא לדרך.
|
הייה לי עזר כנגדי,
בער את הפחד בקרבי,
הושיעני אלוקיי עוזרי,
ולמדני את צליליך הכסופים.
|
החורף הגיע גם השנה
וכמו אשתקד הגיע הזמן
לתנומת חורף
וכמו אשתקד
הגוף מצטמרר
מכפור האתמול
|
היה לי אב
היה לי ידיד נפש
עטוף אותי במרבדי חורף
כי קר שם בחוץ
ובפנים קר עוד יותר
והגוף מצטמרר
ודועך
מצטמרר
ונשבר
קורס
ומקווה לשמוע רחש נעים
שיקיץ אותו משנתו.
|
הכאב עצום, אינו חודל
נשמות אהובות, קרועות
רצו לממש את אשר על ליבם
אלקים ניצב בתווך.
|
ראה אותי ילדי.
ראה עולם של סבא,
עולם קסום, עולם כסוף.
|
שוב היא חולפת
היא חולפת דרכי
וקורעת את נשמתי
|
את יושבת נאנחת
ודאגה מוקרנת ממך
מסתכלת, מתפללת
שהכול יחלוף ממך
|
בתי נשמתי, אל תחשדי,
לא יגזזו עתה את "קורות ראשך", "בני עוולים".
|
העט כותב, אינו מפסיק
לכתוב את מסעות חיי
וכמו חיי כך העט
אינו מפסיק לנבוע.
|
"ותשא את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל"(בראשית כ"ד, ס"ד)
|
תביט נא עליי, אלוהיי
דמעות מעיני זולגות ואולי...
אני כבר נשבר, טובע בתוכי,
עוד מעט אתייאש, תציל כבר אותי!
הגוף כבר כואב,
המסע כה חולב,
זקוק קצת לחום ולרחמים.
חיוך על פניי, ודאי לא יזיק!
|
בודד ומנוכר
היכן כל אלף ידידיי?!
|
מן חוסר שליטה,
חוסר אונים שמתבטא במילה
|
עד מתי לקנאה שמשתלטת על חיי
ומעוורת את עיני מלראות את חברי,
עד מתי לשנאה שאוחזת בחברה
ומטריפה את החושים של ההוויה?
|
The figure looks like a man, yet I doubt he feels like one.
He's just a boy. Never wanting to grow up.
|
אני כותב בשעת אדישות. לא מתוך עצב ולא מתוך שמחה.
פשוט מנסה לתאר באובייקטיביות את תחושותיי בין יום הזיכרון
ליום העצמאות.
להעלות על הכתב, את טירוף החושים, את קול המוות והצהלה. בין
זיכרון לעצמאות.
|
אהבה? מי אמר שזה לא חוקי?
|
מה באה התורה ללמדנו, בכך שמאורעות אסתר רמוזים בתורה?
|
מסה זו מוקדשת להחזרתם של שבויי צה"ל ולהצלחתה של מקום באר מים
חיים, ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, שממנה שתיתי והרוויתי את
צמאוני. אני מתפלל לאלוקים שבאר זו לא תתייבש לעולם.
|
האדם הוא יצור פרדוקסלי. מחד גיסא, אדם הוא יצור בודד. אין עוד
יצור בעולם שקיימת בו יצר אינדיבידואליות כל כך חזק. אדם רוצה
לממש את עצמו.
מאידך גיסא, בני אדם הם יצורים חברתיים, המקיימים קשרים
סביבתיים ומונעים ממחשבות הסובבים אותם.
|
אישה לא תקרא בתורה, מפני כבוד ציבור.
|
תמיד תהיתי מה משמעותו של חג החנוכה? היה ידוע לי תמיד שבחנוכה
התרחשו שני מאורעות:
1) ניצחו המעטים והחלשים את הרבים והחזקים
וכן
2) נס פך השמן
אולם תהיתי אם קבעו חכמים יו''ט (יום טוב) על זיכרון של מאורע
נסי, או שיש לקביעת החג טעם אחר.
|
הדרשה מעובדת משיעור של הרב אביה הכהן, בישיבת הקיבוץ הדתי,
עין צורים. ניתן לשמוע את השיעור מדי יום חמישי בשעה 22 בלילה,
בישיבה (השיעור פתוח לכל, גם לנשים).
דינה, בת יעקב, יוצאת ''לראות'' בארץ. שכם בן חמור אונס
אותה...
|
חז"ל אומרים כי חג הפסח הוא 'זמן חירותנו'. זמן חירותנו? איזו
מין חירות זו? יצאנו ממעביד אחד (פרעה) למעביד שני (אלוקים).
עברנו שינוי 'סטטוס עבדות'.
אבל אולי לא קיימת סתירה. אולי צריך לעיין שוב במושג הכל כך
פשוט - חירות.
|
פרשת משפטים עוסקת באוסף של דינים אזרחיים, שנצטווינו בהם לאחר
מתן תורה. נשאלת השאלה, מה מקומה של פרשה זו לאחר מתן תורה,
המעמד בו זכינו להתגלות הא-ל ולרוממות האל שנלוותה אליו. למה
פתאום מדברים על אוסף חוקים אזרחיים?
|
מדי שנה, אנחנו מתכנסים כל המשפחה יחד. אחרי חודשים רבים שלא
ראו אחד את השני, פתאום כולם נמצאים. בלילה הזה, אנו מספרים את
סיפור יציאת מצרים מתחילתו, כאשר בנ"י ירדו למצרים בתקופת יוסף
ועד יציאתם ממצרים וקבלת התורה בהר סיני.
|
Shine on me
Shine on him
Shine her...
|
אל אדון על כל המעשים
ברוך ומברך בפי כל הנשמה
מילים: מתפילת שחרית של שבת
|
ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
|
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן
פירות הלילה דעכו הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
|
מילים: הבדלה
לחן: חסידות מודזיץ
קלידים: חבר אנונימי
שירה: אלי אייזנר
מוקדש לאחותי, שאהבה את הביצוע שלי
|
חמול על מעשיך
ותשמח במעשיך
ויאמרו לך חסיך בצדקך עמוסיך
תוקדש אדון על כל מעשיך
כי מקדישיך בקדושתך קידשת
נאה לקדוש נאה וקדוש
פאר מקדושים
|
ראי, ראי סדוק ימייך
זכרי לי חסד נעורייך
אהבת כלולותייך
לכתך אחר זמרותייך.
|
מילים: תפילת מוסף של שבת
לחן: הרב שלמה קרליבך זצ"ל
קלידים: 'חבר אנונימי'
שירה+עיבוד מוסיקלי: אלי אייזנר
מוקדש לעילוי נשמת מורי הגדול לחיים, הרב שלמה קרליבך זצ"ל
|
שוב מתעורר מחלום של תקווה
החושים שיכורים מעצם התהייה
ואני צובט את גופי במודע
אוחז חזק בזרעותיי את שהיה
|
תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך
|
|
רק במילון המילה
מוות כואב
וממושך מופיעה
לפני המילה
סלוגן |
|