[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
דידו


אל היצירות בבמה האהובות על אלידור קנפואל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אלידור קנפואל היוצרים המעריכים את אלידור קנפו

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מכתב
הרגעים האלה שהיו לנו ביחד, נגמרו. העונות שבתוכי השתנו מאביב
לסתיו... אני יודע שלוקח זמן אבל הזמן הזה מכאיב, הלוואי ואפשר
היה לדלג עליו.

געגוע
מסתכל על תמונות
נשארו אותו דבר
כאילו הן קפאו מאז ההודעה...
הזיכרונות גם הם אט אט בורחים

מכתב
זה יכל להיות סיפור אהבה הגדול בחיים שלי. זה הפך להיות אחד
הסיפורים העצובים אם לא העצוב ביותר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
אדמה חרוכה אומרת
שאין מכאן דרך חזרה אין צורה אחרת
פרחים נובלים גם במקומות אחרים
זה מה שקורה שמשקים במקומות לא נכונים
מטפלים בעשבים שוטים רחוקים
שהבעיות נמצאות עמוק בפנים
בתוך השורשים .

געגוע
את, את הכאב הברחת
את העצב העלמת כאילו
לא היה בכלל, כאילו לא נברא
דמעות היו מתוקות כדבש
ועכשיו מלוחות הן ממלחמה...

אהבה
היא אוהבת אותך
היא חושבת עליך
אבל האמת
זה לא בגללך

געגוע
גשם ירד בהלוויה
גם אלוהים בכה
הוא ידע שכלום לא יהיה אותו דבר
והחלל יגדל ויגדל
וזיכרונות יטשטשו
ורק אנחנו נגדל
והתמונות? ישארו אותן תמונות.

הרהור
אומרים שיש שם גם אלוהים
אחד כזה שומר , לכולנו דואג
כמו אבא אותנו אוהב ..
אז איך זה שכל היום .. יש הלוויות ?

עננים באים לפעמים ,
גם כשהשמיים בחוץ כחולים
וללב רע גם ברגעים שמחים

נשבר לחלקים קטנים,
בוכה לאלוהים שיפסיק
זה לא כל כך נעים לחיות
עם ההרגשה הזאת
שהכל מסביב מתמוטט
שאתה לבד מתפרק

שכול
עכשיו כולם בוכים
ועכשיו פתאום כולם יודעים
עצב, צער וכאב
יום הזיכרון עכשיו
כולם שווים
ולכולם אותו כאב

דמעות שבוכים
לי לא עוזרות
לקלוט מה פה חסר
או שסתם מתייסר

כמה עוד נטעם מהמוות
עד שיבוא שלום?
כמה עוד נטעם מר
עד שנרגיש מתוק?
עד שנפסיק לצעוק
בפנים ולשתוק?

אז איך עוצרים את הכאב
ששובר לי בכל פעם מחדש את הלב
איך עוצרים את העצב
שמתיישב שם

ייסורים
לבד, הכל נראה גדול
לבד, כלום איני יכול
בין דמעות מפלס את נשימותיי
עד מתי, אלוהיי?

אהבה אהבה וזה כדאי ..

געגוע
לילה, חלקי ירח
מאחורי ענן שחור
מרחפים מעליי, בשמיים
ואני בתוך חלום
עוצם עיניים

געגוע
כל פעם אני נזכר
בכל פעם שאני נשבר
חיוך, לאבד אותך
כל יום מחדש
כל פעם כמו מההתחלה

אמונה
מאמין
הכל יהיה טוב
נמצא נקודה של אושר
ושם נהיה

געגוע
יושב בחדר, כותב לך מכתב,
מנסה להסביר,
מנסה שלא לבכות,
רק רוצה שתשובי ונמשיך,
את מה שהיה לפני שעזבת.

ביקורת
שוב גשום על האדמה
שוב אלוהים בוכה
והיא שמחה לספוג עוד ועוד
כאילו מבקשת
את הדם מתוכה לשטוף

שכול
על הדף הדיו דולף
מילים לאט לאט כותב
בעדינות, ברכות
ממש כמו צליל של חוט
אז למה על מצבות
צריך לחרוט?

ביקורת
הפחד,
את כולנו אופף
מפחד להתקפל, להתגונן
אתה יודע,
זאת האמת היחידה
שנשארה.

געגוע
אני זוכר עברה כבר שנה
אני זוכר, מזיל עוד דמעה
אני יודע, החיים ממשיכים
אני יודע, אבל לא כל כך מבין

געגוע
בתוך חלום בך לגעת
וכמובן שלא לדעת

הרהור
למקום רחוק, אלוהים שם יושב
ויש לו הכל,
לאן ללכת ולא צריך לבכות
ומשם הוא לא עף
זה הכי קל...

פוחד להריח את הריח שלך
כשאת נושמת אותי
מפחד מההרגל
אומרים שלפעמים הוא הורג

געגוע
פרח רק רציתי שתגדל
שתהיה גדול
שתאהב, שתראה את הכל
פרח רק רציתי שתגדל

אכזבה
קולך עדיין מהדהד בראשי
קורא לי בוכה לי
מנסה להסביר
לא יודע איך ולמה

שכול
כולם אומרים לשמיים תיקרא
משם אולי תבוא התשובה
מנסה לשמוע את קולך
וכלום לא שומע
מתגעגע

געגוע
חיכיתי כל כך הרבה
שתגיעי לחיי
שאהבה תיקח אותי אל על
אל מקום שהחלומות בו מתגשמים
ושאת עומדת לידי

געגוע
תענה לי,
כל כך רע לי
ככה,
זה לא אותם חיים
בלעדיך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
פניה
רציתי לשאול שאלה: העם הנבחר? אני לא רוצה להיות העם הנבחר,
אני רוצה להיות מאושר.

מכתב
החיים כאן קשים ואתה? מצאת זמן לברוח, ללכת למקום ההוא שניסינו
כמה שפחות לדבר עליו כדי שלא נאבד אחד את השני אני זוכר שפעם
אמרנו שגן עדן בטח נראה כמו תאילנד, חופים לבנים, עצים כאלה של
קוקוס וכמובן מלא מלא בנות יפות, אז איך נראה גן עדן ארז? איך
הוא נראה באמת?

מכתב
כל כך הרבה זמן עבר, כל כך הרבה חודשים, ימים, שעות, דקות,
שניות - בלעדייך - כל כך הרבה, כל כך הרבה רגעים שהייתי צריך
שתהיי שם, כמו פעם, ולא מצאתי את הדרכים להתמודד כמו כשאת היית
עוזרת לי.

הרהור
זה מצחיק לחשוב על זה נכון? יום אחד למעלה ויום אחד בבור...

אהבה נכזבת
שלא תעזי לחשוב שזה לא כואב, שקל לי להירדם בלילה, לחייך בבוקר
או לחיות את החיים בלעדייך. מהרגע שהבנתי שזה סופי, אני נמצא
באותו מצב. אז נכון אני שמח לפעמים, זה לא מוכיח כלום ובטח לא
מוכיח שהתגברתי.

מכתב
אתה יודע לפעמים זה נדמה כאילו הימים נאספים אחד על השני כאילו
שאין להם ברירה, וככה הם הופכים לשנים ואתה? אתה עדיין חסר.
ארז, אני אסיים את המכתב הזה כי הדמעות מתחילות לחנוק אותי...




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
מה אתה עושה פה
- שאל הקונייאק

לא, מה אתה עושה
פה - שאלה
הבירה

שנלך למעלה לסדר
ת'עיניינים?
הציעה בירה.



יוניק מהנביאים
כשהוא שיכור ועם
בטן ריקה
מרגיש חרה


תרומה לבמה





יוצר מס' 20421. בבמה מאז 12/10/03 16:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלידור קנפו
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה