[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלי ברקובר

Eli was born in Bosnia to a poor and uneducated
family in 1979. His father used to hit him and his
brothers but that did not make Eli sad. Eli liked
to eat a lot and play with dolls.  When he grew up
he began to learn about communism and he even
joined the red revolution party in Bosnia.
When the war started Eli became a soldier but he
did not take sides, he just shot at anything he
saw.
He watched his family raped and murdered one by
one and he could not do a thing. Eli himself was
raped quite a lot during the war by fighting
soldiers and afterwards by the NATO forces, the UN
and the peacemakers. A cabinet member from Israel,
Shimon Peres, saw Eli when he visited Bosnia after
the war. Peres invited Eli to come and live in
Israel and from 1997 Eli is living in a small
kibbutz in Israel.

Today Eli is an idealist and he is fighting for a
cheaper way of life in Israel and all around the
world.
In the kibbutz Eli likes the cows, he washes them
and feed them and he even talks with them because
he does not know Hebrew well enough




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ישבתי במסדרון ליד גבריאל, חיכיתי בתור, היית מספר 251 לאותו
יום ובשילוט הצבעוני שליד דלת הכניסה ללשכה של אלוהים אראה על
מספר 37.

היה הייתה לפני שנים רבות אחת בשם לנה, לנה הייתה בחורה
ממוצעת, לא מכוערת אך גם לא מלכת יופי, לא שמנה מידי אבל נאלצה
להסתכל בערגה על דוגמגישות דקיקות.

את נותנת בי מבט חטוף ומסיטה אותו הלאה, מתבוננת צפונה, לכיוון
הפסים, אולי עכשיו הרכבת תבוא ואת תוכלי סוף סוף לגאול אותי
מייסוריי, או להכביד עליהם, אבל זה כבר תלוי בי.

שלום, קוראים לי שירלי, אני מיצובישי סופר לנסר אפורה מודל 98,
די שמורה, די נקייה עם מערכת שעלתה משהו כמו 3,000 שקל וביום
שישי דרסתי ילדה בכיתה ח'.

יום אחד בא אלי בחור חביב, תימני כזה עם זקנקן לבן, אמר לי
קוראים אותו אוסמה. אמר לי: "מחמוד, אחי, אני שמתי לב אתה שם
עין על פטימה, לא שאני מאשים אותך יש לה חזה וואלה אכבר, אבל
אני לא חושב שתשיג אותה ככה איך שאתה היום נגר.
אתה לא יודע שבחורות בימינו לא מחב

יש לי יומולדת עוד כמה חודשים ושכבתי עם גבר שלא היה חבר שלי.
לא בגלל שהייתי חרמנית
לא בגלל שהייתי שיכורה
גם לא בגלל שנמשכתי אליו.
הוא פשוט זיין אותי ואחר כך אמר:
"רונית, אם את מספרת את זה למישהו, אני רוצח אותך, ביי".

שלום היה עדר טוב, הוא תמיד עשה מעשים טובים ברחבי העולם. הוא
העביר ילדים בכבישי בכורדיסטן, עזר למבוגרים בקמבודיה והציל
תינוקות מטביעה באנגולה.

חוץ ממני ומבועז הקצין יש לי במשרד שלוש קצינות, מה שנתן למשרד
שלנו את השם "החמישייה הסודית", על שם חמשת הקצינים הכי
מורעלים שצה"ל ראה מעודו שאכלסו אותו, לכל אחד מאתנו היה
פוטנציאל להיות הרמטכ"ל או הרמטכ"לית הבאה של צה"ל, אם צה"ל לא
היה שובנסטי כל כך.

אפילו החלומות הכי ורודים שלי והחלומות הכי כחולים שלי יוצאים
בטורקיז.
מישהו שאני מכיר שהוא די טיפש וגם קצין בצה"ל שאל אותי אם
טורקיז זה גוון של ירוק, אמרתי לו שהוא טיפש וטורקיז זה בכלל
לא גוון של ירוק, זה צבע מאוד מיוחד שאין צבע אחר שדומה לו.

תמיד אהבתי את סבא שלי, הוא היה אומר לי שאני מיוחד ואני
האמנתי לו, אפילו שהוא לא קנה לי וורטרס אוריגינל, כי הוא הביא
לי 50 שקלים בכל חג ו 200 שקלים ביומולדת וכמו כל הסבאים הוא
נראה אמין וישר מספיק כדי שאני אאמין לו.

הוא התחיל לבכות לי שחברה שלו עזבה אותו בשביל ג'וק אחר שהיו
לו מחושים יותר גדולים, אני הסתכלתי עליו ואמרתי לו שאין לא מה
להתבייש כי המחושים שלו גם די גדולים ומפחידים ובכלל הגודל לא
קובע ואם החברה שלו כזו שטחית אז הוא לא צריך אותה כי היא בטח
סתם ג'וקית כלבה

רוי היה בחור נורמאלי, לפחות בסטנדרטים המקובלים.
בן 19, ג'ובניק בקריה שלא עושה כלום ומנסה להעביר את הזמן מ
9:00 עד 16:00, עושה ביד פעמיים-שלוש בשבוע, רב עם ההורים
והאחים כל הזמן ובאופן כללי לא תורם יותר מידי לעצמו או לעולם
שסובב אותו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אבל הכי אני שונא אותך !!
כן !!
אותך !!
שמעת אותי ??

אני לא סובל את אלי ברקובר, גם את עצמי הוא לא הכי מחבב.
אלי ברקובר בכלל מתעב את שניהם.

לפני שנים רבות גרו להם ברח' מבודד
מר ציפן ואהובו מר שוקולד
איש לא אהב את מר שוקולד ומר ציפן
האחד כריות נושך, השני אגזוזן

אז אל תצעק, אבא
ואל תתן לי בראש
אני רק רוצה שתבין, אבא
שאני כבר כמעט בן 23

את צורחת שזו לא אשמתך
אך כשהסכין יתקע בעמוד
אחרי שיחדור דרך ליבך,
בטח אז לא תחשבי שאני לא כל כך חמוד.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
דיסוננס קוגניטיבי זה כשאתה רוצה למכור מקרר בעשרת אלפים דולר,
אבל מי יהיה מטורף לקנות מקרר בעשרת אלפים דולר. אז אתה לא
אומר לו, הי חביבי, מה שלומך, רוצה לקנות מקרר בעשרת אלפים
דולר? אתה בא אליו ואומר לו, ערב טוב, מה שלומך, מה שלום
הילדים, חולים? למה?

מכתב
כשתקראו מכתב זה אהיה על הר גבוה בברזיל, מסתכל למטה ולא מבין
למה העולם כל כך שחור.

"אין ערבים, אין פיגועים" - גרפיטי ליד מחלף השלום (אירוניה
ישראלית קיצונית מתונה)


לרשימת יצירות המסה החדשות
יש כל כך הרבה יופי בעולם הזה.
כל כך הרבה יופי שזה כואב.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה




אם אין לחם
תשלחו עוגות.

צרפתייה אחת
באמצע הארה על
המצב
הסוציו-אקונומי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 367. בבמה מאז 5/12/99 4:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלי ברקובר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה