|
לא רציתי להגיד לה שמלבדה יש עוד 3000 טפסים בערך, נתתי לה
טופס, היא רשמה את פרטיה והלכה, לא לפני ששרבבה, אל תשכח
קוראים לי אלה, כל עבודה שתהיה, תזכור... אלה...
|
טסתי וטסתי בשמיים, עברתי עננים, עברתי כוכבים קטנים, וכוכבי
לכת גדולים המשכתי וטסתי, עד שאמרתי לאיש שהגעתי.
|
פתאום שמעתי צעדים המתקרבים אליי במהירות. הגברתי את הקצב ולא
הבטתי לאחור. פחדתי, הרגשתי שהגוף שלי זז כמו בהילוך איטי,
למרות שהדבר לא היה כך. עוד 300-350 מטר ואני בבית, אבל הבית
כמו היה רחוק קילומטרים רבים.
|
עוד מעט עומד להסתיים הקיץ האהוב עליי כל כך. השמש, הים,
הבריכה.
הבחורות היפות בביקיני ייעלמו, ויעטו שכבות של בגדים, שאינם
נגמרים, אפילו לעשות סקס כבר יהיה מסובך, כשצריך להוריד ערימות
בגדים מעליך.
|
ההימורים זה הסוד הקטן שלי, כמובן שהיא יודעת שלפעמים אני
מהמר, אבל היא לא יודעת כמה, לא פלא שאנחנו גרים בשכונת התקווה
בעקבות כל הכסף שאני מבזבז. נו טוב, לא בדיוק, כי גם העובדה
שאני לא עובד וחי מהבטחת הכנסה מוסיפה לכך, אבל יום אחד, כן
יום אחד זה יקרה
|
אהבה
איזה חיוך איזה מבט.
אתה רק מסתכל בה אתה מתאהב.
|
אבל לתאר אותו זה קשה עד בלי די.
כי אותו לא ראיתי - את אלוהיי.
|
את זוכרת אותי מהשבוע שעבר
אני אני שישבתי על-יד הבר
|
שבע פעמים לא יודע מה?
שבע פעמים זו הנשמה
|
שכן אותו שכן.
שכנה אותו דבר גם כן.
שניהם אותו דבר.
|
ליהי אומרת שהיא אוהבת
לי היא אומרת שהיא רוצה
|
איך שהיא הלכה, התחיל לכאוב ליבי.
איך שהיא ברחה, לא רצתה לחיות איתי.
אז אמרתי לה, אני אוהב אותך.
והיא רק חייכה, הלכה לה לדרכה.
|
|
|
כשאני שומעת
מישהו מצטט
סלוגן שלי
אני אומרת לו
בנונשלאנטיות :
"עזוב, זו כבר
קלישאה"...
ולמה ?
כי סלוגניסט
אמיתי מצפה
שהסלוגן שלו
יהפוך לקלישאה
!
נכון או לא
?!...
עזבו,
גם זו
קלישאה...
צפיחית בדבש
קישקיש קריא |
|
