[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
אלחנן א. לואיס


אל היוצרים המעריכים את אלחנן א. לואיס

לרשימת יצירות השירה החדשות
we are fish in the ocean of life and consciousness,
though we try, pretentiously,
to convince ourselves we are sailours that sail upon it,

כמיהה
Transvestite sirens at midnight
And my thoughts stream on.

כמיהה
מהו האושר? אותו אושר נצחי
הבא לידי ביטוי בהיפעמות מיופי הבריאה,
המתנקז אל-תוך מנגינות שנוצרו ברגעי-השראה,
אל נופים שהועתקו אל הבד במלוא הדרם.

געגוע
הלוואי ויכולתי לשים את כל מחשבותיי בסוגריים
ולומר רק את המילים החשובות באמת.

ובלילות, אני שוכב ער במיטה
ובוכה,
כתינוק.
וילדי בא, ואוסף אותי אליו

הגות
אין האדם חופשי לבחור את דרכו, אך,
אין אף אדם זולתו חופשי ללכת בה.
אם-כן, אלך אני בדרכי-לא-דרכי. ואתה, עתה,
לך-לך, מעבדותך בדרכך-לא-דרכך לאף-ארץ אשר

געגוע
את, אידיאת האהבה שלי.
כבר אין שם, אין פנים, אין מבט.
אידיאה טהורה של אהבה וזוגיות.
ואולי יותר נכון לומר- אידיאת חוסר הבדידות.

געגוע
כעת
חוזר אני אלייך,

להינחם בקור חיקך.

הומור
פיסת לחם-קמח-מלא
פנתה לפיסת-לחם-ריקה, ושאלה:

עומד,
באמצע הליל,
ברחוב בעיר
ומביט לשמיים

יחסים
תיבתי היא בעצם מקדש,
ובו אשים את כל אשר קרוב אל ליבי

וידוי
יש בי את החטא הקדום.
עובד שעות נוספות.

והגעגוע משמש לי כסם -
כל עוד לא יעבור, לא אחטא.

אדם חי את חייו.

ואורג בהם,
את זכרונותיו

כחוט השני.

גל,
היתקלות. ולרגע
הנחל נהר, ולרגע
אתה חשוף.

הגאות עולה, שוטפת את העיר
וזרמי חיינו המנותקים
נהפכים
לזרמים תת-ימיים.

הגות
רוצה אני בחיים של קביעות בבלתי-צפוי.
חיים בתהליך תמידי, בהווייה המתמשכת.
לצחוק, לשמוח, לפרוץ בבכי; להיעצב,
לכעוס, לקנא; לנקום,

הגות
כמו צלילה אל תוך
בריכת-מנוחת-הנפש. השינה. ובכל
פעם מחדש, לא נגיע לתחתית. ובכל
פעם מחדש, נקום עייפים קצת יותר
מהקימה האחרונה.

אהבה
צל העננים על ההרים
כמו עורה של פרה

אהבה
(וללא מילים
אוהב אותך)

ברחובות ההומים, קליפות-אדם מהלכות.
שאו קולכם, והתפללו נא על נפשותינו השבורות,
בקשו רחמים על נשמותינו, אשר נשבו
בשירת הנימפות.

אלוהים
השמתם לב פעם, כיצד דבר אחד
המסמל דבר אחר, נהפך אט-אט
לאותו דבר אחר עצמו

מתוך הפחד
נוצר חוסר ההבנה,
ומשם מה ששלי שלי, ומה ששלך שלך?!

הרהור
שלשלאות כבדות כובלות את מחשבותינו
אל
טפלות-החיים.

בליל זה ראוי כי כל אחד יראה עצמו
כאילו הוא יצא ממצרים.

ובתוך בטני שוכנים עלי הכותרת
ולא נעכלים
כמה יפה הדבר;

אהבה
הלב תמיד פועם בזוגות.
פם-פם, פם-פם; פם-פם, פם-פם.
פ(ע)ם- לגופו,

הרהור
אני מביט ממרפסתי
אל נוף פסטורלי, ריאלי,
רע, לי.

היא פותחת את הדלת ועיניה היודעות
מביטות בי ונחות על אצבעות ידי
כיצד מבקש הינך לשאתי לאישה
והנך שייך
לאחרת

כאשר אני מאונן
אני משתמש בשתי ידי,
זו הימנית לעינוג, וזו השמאלית
להלקאה-עצמית.

אהבה
לא רציתי לבוא אלייך כמורה
או כיודע דבר
רציתי לבוא אלייך כענן סערה אחד
למשנהו

הרהור
אין השרידים כיליון היש, כי אם
שלב בזרימתו של ההווה, ושלבם הסופי-
לא אינותם - כי אם
התמזגותם המוחלטת בהווייה האינסופית.

אהבה
בעת פריחת הפרחים,
אם נאזין, נשמע -
תנודות עלי
הכותרת הקטנים,

בדידות
העצים ישקעו בחול הטובעני.
הזמירים יקוננו
בקנים תת-קרקעיים.
כמו מבול-ללא-מים, כי אין.

הרהור
האהבה הקיימת לאדם
בבדידותו,

אמונה
כל חיים בזיכרון המה,
וכל שמחוץ לזיכרון, מת הוא,
וכל שעתיד להיות, זרוע כזרע הזיכרון ברחמה של התקווה
צופה אל יום היוולדו להווייה.

עצב
אנשים מתכסים
ושמיכות משמשות כתחליף
לגופים שהיו אמורים לחמם
זה את זה, באהבתם.

געגוע
כנפיים-ערלות.
אין הן יכולות לשמוע עוד צער ויגון.
איזו קיבולת יש לכנפיים שבורות,
שאינן יודעות לפרוש -

הרהור
רק ביום השביעי הבין האלוהים
את אשר יצר
וראה את יופי הבריאה
בשלמות שלאחר דבר.

הגות
וכל החיים כהרף-עין הם, כהרף-אין
בעינו של אלוהים,
באינו -
של אלוהים.

הרהור
וכבר שכחתי את קולך, וכיצד היה מכנה אותי
בכינויי אהבה.

עצב
וכעת לוקחים אותי, כסמרטוט ישן.
אם ללא בנה.
אך הנה, שוב חום דם. אך אין זה
דמו.

בדידות
נגינה איטית ויפה נשמעת ברקע
האורות עמומים.
תמיד היית רגשנית.

תחושתי
אני מרגיש כמו חיפושית שחורה ואיטית.
תילשו לי רגל, ואצלע.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
היכל גורלו של סיזיפוס להיות עוד פחות נסבל מכפי שהיה?
אם היו משתנות כמה נסיבות? היכל מצבו לקבל אור חיובי?

תגובה לשתיקת האדמה של פנחס שדה ("החיים כמשל") ושירת הברכה
ששמע ארג'ונה מפי סרי קרישנה ("בהוגדגיטה")-

להיות. להיות. להיות -
חיות את החיים בבחירה.
אין צער בעולם מלבד המוות.
אין מוות מלבד נטישת החיים.
ובודדים אלה אשר אינם נוטשים. הרוב מת--




יסובסד החשיש


תרומה לבמה





יוצר מס' 38081. בבמה מאז 21/6/09 13:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלחנן א. לואיס
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה