[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








צינית למדי, אבל בלי מרירות.
תלאביבית למדי, רק בלי תעודת תושב.
רקדנית למדי, חוץ מהקטע של ההופעות,
וחיה למדי חוץ מהקטע של ה...

המערכת המליצה על "גיבור"
וגם אני האמת...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אגדה
איזה יום אפור. גשום וקר ולח ומגעיל. זה אפילו לא היה מזג
אוויר סוער וסחוף רוחות וספוג מים, אלא מין גשם, בדיוק מהסוג
הזה שלא כדאי לפתוח מטרייה אבל הוא בדיוק יספיק כדי להרטיב
אותך, וגם אז, לא מכף רגל ועד ראש אלא רטיבות כזאת שתגלה בדיוק
כשתתיישב והחולצה תידבק

היא שכבה זרוקה על רצפת השיש בחדר שלה, מונחת באותה תנוחה כבר
שעות. עיניים סגורות, בקושי נושמת. הן לרגע לא תיארו לעצמן
שהיא שוכבת על הרצפה פצועה ומדממת מבפנים.

יום שבת כזה כבר לא היה הרבה זמן. שמש חמימה ליטפה את הרחובות
ביחד עם משב רוח קל שהעיף עלים וסחרר אותם על הכביש מול חלון
הבית שלי. שבת מושלמת לעשות את הטיול שתכננו כל כך הרבה זמן.

געגוע
כמה הייתי רוצה להרגיש עכשיו כמו לילה גשום שאפשר לשבת בסלון
מול המזגן, עם כוס גדולה של קפה טוב וחם, אולי איזה טים טם.
לשבת לראות סרט מצחיק או מפחיד או עצוב או מדהים בDVD, או בכלל
לא לראות סרט אלא לשמוע מוסיקה

פנטזיה
אותו היום נמתח ונמרח לו כמו דבש. נוטף לו בטיפות כבדות
וסמיכות בחום הדביק והמשכר. האוויר סביב מתוק כל כך שמישהו עוד
עלול לחטוף כאב שיניים, מסתחרר ומתערבל באיטיות עצלה וזהובה
בקרני שמש הצהרים הבלתי נגמרים. לפתע היא פוקחת עיניים, כולה
דרוכה. מישהו מביט בה, ה

דמיין את הסיטואציה הבאה:
אתה יושב על המיטה שלך בחדר החשוך, Stairway to Heaven ברקע,
מעלייך יושבת יפיפייה... כבר יכולה להריח את הטעם המתוק שלך


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כלב רץ ברחובות העיר החשוכים, מזנק ממדרכה לכביש, נחרד מרכב
עובר ומדלג למדרכה ממול. עוצר להסדיר את הנשימה לרגע. קיבנימט,
כל לילה אותו סיפור.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צילום במה
אל היצירה

נוף
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
פרספקטיבה שונה במקצת

נתב"ג יולי 2010

נוף
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

טבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

נוף
אל היצירה

נוף
אל היצירה

נוף
אל היצירה

לילה
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

פאנורמה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
וכמו שאלברט
אינשטיין אמר
פעם: "וואי, איך
באה לי
נקניקיה".


תרומה לבמה





יוצר מס' 48076. בבמה מאז 16/2/05 20:14

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלינור פפרמן
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה