|
חש אשם בנוזלים המתעתעים בך
עם כל משק הורמונים הנושק לגוף.
אשמה עולה בעקצוצים קטנים פה ושם
כמו פרפור פרוזדורים שמתחלף
בהדלקת סיגריה
|
מתגעגעים לכאב
שחודר ויוצא
כמו מחט תופרת שוליים
בכובעון המטה
הספוק הנודע
לרגע שאחרי
|
לכלוכים של חורף
כיסו את אנשי השלכת
הם שהיו מוכנים לגרוע מכל
בכו כשהגיע הערב
הוא שיקף אותם בחוזקה
|
|
|
אם אין אני לי,
מילי. אם אין
מילי, דנה.
אם אין דנה -
בננה....
אם אין בננה,
תאכלו לחם.
אם אין לחם,
תאכלו עוגות!
מתוך: הגרסה
האמיתית של
ההיסטוריה (כרך
1200, צרפת) |
|
