אלוהים, שריריי כל כך רפים ואין דרך לצאת מן הסחרור אליו
נכנסתי. אלוהים? הוא כל כך קטן עכשיו, כלום, חור בהשכלה. אנחנו
סוגדים למשהו שאף אחד לא רואה, והוא גם לא רואה אותנו, הוא לא
רואה את יצירת הפאר שלו, אכפת לו בכלל? אכפת לו מההרס שאנחנו
יוצרים בנו?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
