|
נולד ב-1983.
למשפחה בורגנית.
"זה לא מה שאתה חושב.." אמרה, קצת חשבה, והוסיפה, "בעצם זה כן
אבל..". בהתחלה חשבתי שהיא דברה עם טון מתנצל, אבל אחר כך
הבנתי שמשקלו של יוני, הוא זה ששינה במקצת את טון דיבורה.
|
כמו שיש ילדים שמשחקים בכדור עם אבא שלהם, ככה אני חוטף מכות
מהאבא שלי. אנחנו כמובן לא עושים את זה בפארק כמו כל שאר
הילדים והאבות, אתם מבינים, אבא שלי פשוט נורא ביישן והוא לא
אוהב להראות לי כמה הוא אוהב אותי ליד כולם.
|
שבוע שעבר נכנסתי למשרד הפנים ועשיתי רשיון הריגה. תמיד רציתי
אחד כזה, מאז שהייתי קטן. תמיד אהבתי לראות איך אבא שלי נוסע
באוטו הגדול שלו וכל מי שהוא ראה שעושה משהו רע למישהו, הוא
היה עוצר את האוטו בצד, מוציא את האקדח המוזהב שלו, ויורה בו.
|
"הוא גורם לי להרגיש כמו נסיכה."
"אבל את לא..."
"אתה רואה?!"
"מה?"
"אתה לא שם לב?"
"לא, למה?"
"זאת בדיוק הבעיה!"
|
נערה: איך אני אסתדר בלעדיך. [שוב נחמדים עד גועל]
[הם הולכים ליד הפסים, שם הם רואים איש זקן, יושב ישיבת שומר
ומסתכל על הפסים.]
חייל: סליחה אדוני, הכל בסדר?
זקן: [מגמגם קצת, כאיש זקן] אההה?!
|
|
|
צריך לדעת לשמור
הכל בפרופורציות
נכונות.
ציור של ואן גוך |
|
