[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלעד שיינפלד


לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אוטוביוגרפיה
כמו שיש לך את החרבון הזה, שאתה יודע שייקח לך שעות לנגב אותו,
כך ידעתי שאני בדרך לסיום מערכת יחסים שייקח לי שעות לנגב
אותה.
אוטובוס, אופניים, מונית, רכב או רגל. כל אחד ויתרונותיו, כל
אחד וחסרונותיו. במקרה שלי הרכב ניצח מכל מני סיבות, בעיקר
בגלל המוזיקה,

אוטוביוגרפיה
אני
אחר כך היא לקחה את היד שלי וממש כך באמצע המסעדה דקה לפני
שההורים שלה הגיעו תחבה אותה לתוך המכנסיים שלה וניסתה להגיד
בקול די סקסי "אני רוצה שתרגיש כמה אני רטובה".
אחר כך הגיע הצ'יפס - אבל ממש לא נגעתי בו.
אחר כך הגיעו ההורים שלה - וממש כן נגעתי בהם.

יש כאלה שאוהבים בלונדיניות, ויש כאלה שאוהבים שחורות. יש כאלה
שאוהבים רזות, שמנות ארוכות, קצרות. אני אהבתי את הפועל
ירושלים.
כשהילדים בכיתה שלי רדפו אחרי נועה הבלונדינית, אבא קנה לי
מנוי ל"מאחרי הסלים" במלחה.

הבאבא יכל להמשיך לשגע אותי עוד שעות, אבל אני, וואלה אני לא
נתתי לו. אני, אני מטייל כבר שישה חודשים וחצי בהודו ואני יודע
מה קורה לך שאתה נותן לבאבא לזיין לך את השכל. הוא יגמור לך את
"הבוף" של הג'אראס, למה אלה וואלה בור בלי תחתית, יעשנו יעשנו
יעשנו.

פתחתי את העניים לאט לאט והוא היה שם מולי. עם שתי עניים
כחולות אחת מאחורי העינית והשנייה מכווצת, עדיין עם תלתלים
שחורים וחצי חיוך מרוח על הפנים מאחורי מצלמה גדולה מאמריקה.

כשהייתי סרן בסיירת לא היו לי בכלל שערות לבנות. גם לא
"סקרנים" (שערות קטנות שיוצאות מהאף). היה לי גוף יותר חטוב,
דעה על כל דבר ומלא תשובות למלא שאלות. כשהייתי סרן בסיירת
ידעתי הרבה יותר על ארץ ישראל של פעם, מעין "עמוד האש" מהלך על
שתיים.

בשוק הכרמל היה מבצע, מי שהיה משלם עשרה שקלים היה קבל בתמורה
חמישה זוגות של תחתונים.
"חמש בעשר, חמש בעשר רק היום..."
ומשום מה אימא תמיד הייתה משתתפת במבצע הזה ובכל יום רביעי
הייתה מגיעה עם חמישה זוגות תחתונים בצבעים שונים שהיו אמורים
להתאים.

"אז מה ניתן ללמוד מהסיפור הזה?" שאלתי.
"קשה להגיד אבל בטוח שהרבה", אמר שפיץ ושאל "למה?"
"למה? כי לי זה נראה סיפור מטומטם, הוא היה יכול לקרות לכל אחד
וזה שהוא קרה לך זה..."
"זה מה?" שאל שפיץ.
"זה סתם ביש מזל, באד קארמה ידידי היקר, באד קארמה", עניתי.

בערב עשו לי מסיבת פרידה, כולם באו להיפרד ממני.
"כך זה בשבילך, קראתי אותו והוא ממש התאים לך אז חשבתי לקנות
גם לך אותו" חייכה אלי רינת ידידה טובה שלי. "סתם שיהיה לך מה
לקרוא שתהיה רחוק מכאן ותחשוב עלי (חיוך חמוד ובא לי לאנוס
אותה!).

בחיים לא הייתי חושב על קורס לבישול אם לא הייתי שורף את האורז
ההוא באותו הלילה, ואת הספגטי, והמרק, והחביטה, פתיתים, טוסט
ובעצם כל מה שפאקינג ניסיתי להכין אי פעם!
אם לא הייתי שורף את כל הדברים האלה בחיים לא הייתי חושב,
אפילו לא לרגע, על קורס לבישול.

געגוע
אני בכלל לא הייתי בכל הקטע הזה של קורס לניסים.
אם בועז לא היה נקלע להודעה קטנה בדף אחורי של עיתון מקומי
המציעה קורס מזורז לניסים אני מאמין שכל הסיפור הזה לא היה
מתרחש. אבל רצה הגורל ובועז נקלע, הוא סחף, אני נסחפתי ושנינו
מצאנו את עצמנו בסמטה חשוכה...




תראו, אני נורא
שונא ללכת נגד
הזרם. אז אם אתם
אומרים שאין דבר
כזה אפרוח ורוד,
מי אני
שאתווכח.


אפרוח ורוד.


תרומה לבמה





יוצר מס' 58101. בבמה מאז 6/4/06 11:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלעד שיינפלד
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה