|
 239667382 צ'פלין
האהבה מנחה אותו ;
בחור בהחלט לא בנאלי עם המון רגשות.
אוהב לאהוב ולהיאהב.
שואף להיות שחקן, שחקן קולנוע, שחקן תיאטרון, להיות
זקן, להיות ילד, להיות ארון, להיות כלב, להיות יונה,
להיות טווס, להיות קוף, להיות סירנה, להיות אבא,
להיות מוגבל שכלית, להיות רוברט דה-נירו, להיות
מחשב, להיות תמונה, להיות פעם, להיות עתיד, להיות-
העיקר להיות, והוא-
הוא עוד יהיה...
למה צריך לעשות כל כך הרבה היקופים בשביל להיות אמיתיים, למה
העולם שלנו בנוי ממשחק אחד גדול, למה אי אפשר לבוא ולהגיד את
מה שיש על הלב, למה צריך להיאכל מבפנים, למה צריך להיקרע, למה
לסבול, למה?
|
קמתי להביא לי כוס מים וכדור הרגעה כי הדופק שלי עלה. כשנכנסתי
למטבח ראיתי את שולחן האוכל מקושט וערוך בכל טוב ממאכליה של
שרון, כשסביב 4 צלחות ריקות ומיואשות שנרדמו אף הן.
|
אין לי שום בעיית ראייה ומעולם לא הייתה לי בעבר, פשוט חשבתי
שמשקפי ראייה יתאימו לאווירה בה אני נמצא על מנת לכתוב.
|
היא הסתכלה עליי עמוק בעיניים למשך 13 שניות, וזה באמת המון
זמן, ושאלה אותי אם יש לי סיגריה. נתתי לה את הסיגריה הכי יפה
שהייתה לי בקופסה, עם הקדשה - "לבחורה הכי יפה בבר", עם המס'
טלפון שלי מצורף.
|
"זאת לא את, זה אני", אמרתי לה בקול ספק רציני, ספק עמוק.
"זהו? זה מה שיש לך להגיד אחרי שנתיים של קשר?!" היא הגיבה
בקול רועד שלפני סערת הדמעות. רציתי כבר להתחפף מהחדר שלה,
להיכנס לאוטו ולהאזין לדיסק החדש שקניתי. "כן, זה מה שיש לי
לומר", עניתי.
|
לפעמים אני חושב שאולי זה גדול עליי - להיות לוחם, אבל אני
נוהג לנחם את עצמי בעובדה שכשאשתחרר יהיה לי מענק חיים גבוה
שמעלה לי את הסיכוי להגיע ולפרוץ את הקוד הסודי של "ט" שם
בדוי,
|
יש לי עוד מין סטייה תרבותית שכזו שבכדי לגרום לעצמי לבכות
בלוויות אני מדמה את המת לחבר הכי טוב, או למישהו מהמשפחה,
וככה זה מבעיר ומוציא את כל הדמעות ששרויות בעיניים החוצה.
|
"...אז כדאי שתדעו שפורטמן נמצאת בימים אלו בארץ במסגרת חילופי
סטודנטים. היא לומדת באוניברסיטה העברית בירושלים..."
לא לוקח כל כך לתשומת ליבי את העובדה שבהמשך תהפוך למסע.
|
הפס הזה של הקול שמלווה אותך בהליכה, בריצה, במכונית, בעבודה,
בשינה, מלווה ומזכיר, ואוהב- ומזכיר לך לאהוב
|
כוס של בחורה זה כמו מסכם, מסכם סקס. זה סוף המסלול - אם עברת
את זה שיחקת אותה וקיבלת את התואר.
|
|
|
