|
מצפה לישועה..
ושוב בחדרי,
בשעת לילה
ראשי, ספון בכתביו
|
ככותנתו של יוסף
ספוג הבגד בדם
דם יזע ובכי
דמה של אמו
|
שערים של נחושת
מצהיבים כזהב
מעל טו' מדרגות.
נפתחים מעצמם
|
מקדש זוהר בתפארת
עזרה, כוהנים
רתיחת בעבוע -
דם - זכריה.
|
הזקנים רוחצים ידיהם
על הדם
נחל של דם,
עגלה ערופה
|
שקט כעת במשריתא
העגל, לדק כבר נטחן
העם, מקברים מתיהם,
בני לוי,
חרבם עוד על ירכם
|
אני, הקטן
גם כשסביב עלטה
מוצא תמיד בחובי
גפרורי תפילה
|
כוכבים מביטים עליך
מלמעלה
באכזריות או באכזבה
|
"אמר זושא לתלמידיו: כשאעלה לשמים לא ישאלו אותי למה לא הייתי
משה רבינו
ישאלו אותי רק - האם היית זושא?"
|
הנה אלומתי קמה גם ניצבה
לא נרתעת ממזל או כוכב
|
ושוב משה
מטפס אל ההר,
אותו המקל
אותה דרך עפר
|
גם אני, כשאול
מחפש אחרי שאבדתי.
מבנימין הולך ותר
עד ארץ שלישה
|
ובפיו מתנגן לו
ניגון חרישי
ניגון - געגוע.
כהמיית ים וגליו
|
והנה לילה
הכותל ריק מאדם,
נשען על אבנים
ששמעו כבר הכל
|
ירושלים על תילה
העם, בשלו
ימיהם כקדם
איש תחת גפנו
|
אני נכנס בכניסה אל הכותל... עובר את עמדת הבידוק... והנה שם
מימין העליה אל הר הבית, פעם ראשונה שאני בכלל רואה את
העליה הזו, תמיד עוברים וממשיכים הלאה לכיוון הכותל...
|
|
|
חצי תימני,
פולני בסטארט אפ
וחברה שלי אני
מתחנן תחזרו לי
לחיים, עדיף דרך
הסלוגן אבל גם
אימיילים יתקבלו
בברכה!
באבא ציון מפרגן
מצטער ומתגעגע
לעשן, ריגושים,
סלוגנין משובחים
ולזוגתו ז"ל
שתחייה אמן כן
יהיה רצון! |
|
