[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלעד בנדה
סקס, סמים וצ'וקלד צ'יפס


אל היצירות בבמה האהובות על אלעד בנדהאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
חרוזים נותנים מסגרת
למחשבה המתפזרת,
רעיון נשמע אחרת
מטאפורה שנשברת.




לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
We both saw love, and saw it shatter
Let's rebuild it now, this time together

שיר ילדים
סתם צירוף של אותיות
שתי תנועות או הברות
צליל קצר על זוג שפתיים
או זרוקה מול העיניים

ביקורת
אנחנו לא חושבים וחייבים לדעת
וכבר לא מרגישים אך מתעקשים לגעת
רואים כל יום עולם ואז עוצמים עיניים
ולא שוקעים ולא צפים
פשוט זורמים בינתיים

מינימליסטי
ישן יותר ולא חולם, מגשים חלום של מישהו
מרכין את הראש ורץ מהר כדי שלא תרגישו

אהבה
אני לא יודע מה לומר לך, לא מוצא את המילים
הלב שותק, אובד הרגש ואנחנו מתחילים

בדידות
אפילו אהבה לא תמיד עוזרת. היא מקשה
אפילו מציאות לפעמים נשברת. בנפשה

אהבה
ושוב בבוקר מתעורר
לובש לי פני אדם אחר
נשפך אל הרחוב הלא נורמאלי
רואה אותך אז בחלום
שנעלם לאור היום
את הדבר הכי טוב שקרה לי

שכול
את החיוך והחיבוק
וכשקולי הופך חנוק
את רעיון את מחשבה
את עצם כל האהבה

ג'ננה
בבית הכלא של מחשבותיי ישנו חלון אחד ושמו תקווה
דרכו אביט אל השמיים הכחולים שנפרשים בכל פסגת השאיפה
אך עננים של חוסר ודאות צובעים אותם גוונים די אפורים
וסורגים של חוסר יציבות כולאים אותי בתוך המחשבה

גורל
בלי פנים
כשעמדתי כאן מולך
לא יכולתי לחייך, בלי פנים

געגוע
ברגעים קשים הרגשות מכות
ואז כבר מרגישים ומתחילים לבכות
ולא כותבים שירים ולא רואים שום אור
פשוט עוצרים בוכים ומנסים לזכור

אהבה
תכתוב לה מכתב
כן, תאהב
קצת בכתב
תרגיש
אז תגיש
נשיקה

פוליטית
גנרל מפקפק
האויב מתחזק
הקהל במחסום מתפלא
גנרל קצת נחנק
האויב לא שתק
ועכשיו לקהל הוא פונה

הגות
שם בתוך ענן עשן
ממלכה הרחק מכאן
מטושטש ומבולבל
שוכב לו מלך בערסל

אכזבה
השפיות בדמות מציל פרשה כנפיה
ואני לבד שוקע אל תוכי נשטף
צולל לקרקעית לשוב אליה
ואט אט גופי המת שוב צף

מורבידי
כי בשקיעה מתחיל עוד לילה
והבריאה הזמן לא די לה
עוברות שעות ויממות
עוברות להן כל העונות
יוצא כוכב, אל המרחב
בין העולמות

יחסים
אני מחפש את המילים
שמוצאות דרך להגיד
את מה שאני רוצה לומר
יחד עם מה שאת רוצה לשמוע

סוריאליזם
זה טיול בישיבה
רעיון בלי מחשבה
זה מקום שאין גבולות
בלי סופים, בלי התחלות

זהו חושך צבעוני
עם רקיע טובעני
שני כופרים מתפללים
זהו שיר ללא מילים

אמונה
יום טוב חג שמח, את אלוהים הוא לא שוכח
מוזג עוד כוס של יין עם דמעה בקצה העין
הוא בוכה, הוא בוכה אל השמיים.

מחאה
יש לי מנוי חדש ואני לא יודע מי זה
ואני צריך לדעת כי די קשה לי בלי זה
אז רק רציתי להגיד
שתדע לך תמיד
שעכשיו בכל שיר שתראה כאן לפנייך
תדע שגם אני חושב עלייך

בלדה
כל אדם צריך מסגרת
גם מסגרת שנשברת
הבדידות היא ממכרת
ומסגרת קצת עוזרת

קצרצר
פוקח עיניים ומביט במראה
רואה שם אותי שוב לבד

אכזבה
קניתי לב עם פתק החלפה
והוא עטוף בעטיפה
וגם קישוט וסליל של סרט
ואת שוב את ליבי שוברת

ארספואטיקה
כן, שתי עיניה מבריקות
כשהדמעות שם נחנקות
היא אז ברחה מהארמון
ונאבדה בין ההמון

ביקורת
מעשה בלכלוכית
שחיפשה סנדל זכוכית
החיפוש עבר לחו"ל
שם הסיכוי למצוא כפול
מצאה שם גבר שיראה לה
שינתה את שמה לסינדרלה
היא מנסה והיא תשקיע
את חותמה שם להטביע
איבדה את היכולת של הדעת
ובחצות הפכה לדלעת

מצב
מה הטעם בשיחה כששום דבר לא משתנה
אין תועלת במכתב כשאין צד אשר עונה

אהבה
את צבעת לי את החיים בורוד די ילדותי
ועכשיו כולם צבועים שום דבר לא אמיתי
הסתנוורתי בבקרים מאורה של הזריחה
התמכרתי לשקרים האמת כבר נשכחה

שיר ילדים
בכל מילה נחבאת בינה
אז רק תמצא לה מנגינה
תמחא, תרקע, תקפוץ, תרקוד
עד שהכל כאן יעבוד

מקום
כחול של ים נשפך לי לעיניים
הוא מתערבב ממול וגולש אל השמיים
הרים חומים וצהובים נושקים לחוף
וצליל שובם של הגלים רוצה אותי לסחוף
ועל החוף יושב אדם תחתיו שטיח
הוא מחייך חיוך מתוק כשהוא נוגס באבטיח

הומור
מצלצל הטלפון
אצל משפחת מלפפון
"כן, שלום, אוי רק שנייה"
עונה הגברת עגבנייה
"מדובר במר בצל
שנשמע קצת מבוהל,
הוא אליי היום צלצל
והבהיל את מר פלפל"

עצב
הלילה בא והוא נרדם
שניה לפני שהוא נדם
ביקש לראות שם בשנתו
לראות אותה, אותה איתו
מתחיל עיניים לעצום
בוכה איתה גם בחלום

חלום
על גבול הדמיון צועד לו אדם
הוא קופץ לשמיים ויושב על ענן

קינה
תודה לך תקווה , אך בך עוד אין צורך
אם תוכלי למלא רק עוד נס
ניפרד לשלום, כי יותר כבר אין טעם
בכאב, בשרפה, בחלום

קינה
קולות תפילה, קול נפילה
בלי קול של ניצחון צבא
קול אלונקה, קול צעקה
וקול שירה של התקווה
קול של דריכה נצרה פתוחה
יושב לבד בשירותים
קול של בליעה, קול ירייה
קול הקריאה של המתים

אהבה
ובלילות
עיניים עצומות
חולמים אז חלומות
נישקתי לך חיוך

געגוע
משכיבה לישיבה
אני עונה, את משיבה
לא דיברנו כבר ימים
את מחפשת אשמים
את נוהגת בצביעות
אני מודה באחריות
ואנחנו שוב כבר נפגשים

הרהור
זה משבר של התבגרות
או רצון להסתגרות
עם תחושה של ריקנות
ואיבוד כל משמעות

תחושתי
פיסה של עור ושמה שפתיים
מתעקמת, זה חיוך
אל מול רקמה של זוג עיניים
ושריר הלב מגביר הילוך
הדם הוא רץ לי אל הלחי
והיא הופכת אדומה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בן: "אבא, ומה זה ניצחון במלחמה?"
אבא: "ניצחון זה שאחד העמים חושב שהקורבנות היו שווים תמורת
התוצאה."
בן: "ומה זה כישלון במלחמה?"
אבא: "כישלון במלחמה זה כשהיו יותר מדי קורבנות ולא הייתה
תוצאה שהעם מרוצה ממנה."

כי הרי כולכם יודעים, הוא אדם של מילים, הוא אדם של טיול ואדם
של חברים ועכשיו הוא אדם מול מסך שמתמלא ולב שמתרוקן ומוח
מגורה.




"תמיד יש כתם
שלא יורד"


תרומה לבמה





יוצר מס' 71638. בבמה מאז 15/12/06 10:47

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלעד בנדה
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה