|
חייבים בגוף שלישי ? טוב.
הוא מגלה בתוכו רעיון ותחושה, והוא מגלה את זה בדרך
בהירה שמנסה למצוא ביטוי בכתיבה. אחר כך הוא רוצה
שאנשים יקראו כדי להבין את מה שהוא ראה שם בפנים,
אבל לא תמיד הניסוח מצליח להעביר את הרעיון והתחושה,
ולכן הוא פונה לאנשים שיקראו ויתנו ביקורת ויגידו מה
הם ראו, כמובן אם זה מעניין אותם.
הוא המשיך לקרוא בספר והעמיד פני אדיש, אף שאיש לא היה בחדר
כדי למחוא לו כפיים. הוא התעמק בקטע בו הביא הסופר את הלך
מחשבותיו של אחד הגיבורים, אך זה הכיל רק מחצית מהמסך שבראשו,
בחצי השני עמד אביו מול דלת הכניסה הפתוחה ושוחח עם הדמות
שהמתינה בחוץ וצפתה לחדור
|
געגועים אל חוף לא מוכר
על יצוענו סימני חול לבן
|
הגשר בין ההכרה להבנה
והדרך בין ההבנה למחשבה
חוליות רופפות של העצבים
תמיד הן ככה אך עד אתמול לא ידעתי
|
לכן אנחנו אילנות
בשחר אני לך צל
עלה יום נצפין ראשינו
ועד ערב אתן עייני בך
עד נמנומי חמה
עד לבלוביי ניצנייך
|
בסבלנות ודייקנות השבר המסוים מתרחק מקודמו בתורו
וצופה בשבר הבא
|
רעידת אדמה גופנית התרחשה אצלי לפני רגע
אחת התחככה ברעותה
מהומה של פקידים בכירים
|
לו רק היה האישון נשאר בעיניה
ולא שוקע פנימה אל תוך ליבה
נס מגורל של עיוורון בתחפושת
|
מתוך המיית געגועיי נמצאתי תר ללא הרף
אחר להטוטטיי חרוז ומשקל
|
שמך חרות ביין אדום על אבן
בראש ההר לפני המלך
ולא יכבה נרך לעולם אמן
כי בשם קדשי נשבעתי לו
|
שדון של קור בקיץ
שתן מחכה לצאת
ננזף מרוח מציאות
נגזר לגאולה
|
יש תקופות שלא שמים לב לרגיל
כי הוא היה שם עוד לפני
אבל באמת אין מצב כזה
|
למה הוא בכלל
ואני מעדיף מדוע
שאלה עמוקה יותר
בגרון
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
במנהטן
שבניו יורק
כשקר - באמת קר
וכשחם - באמת חם |
|