|
 149428244
סבא ישב בקצה השולחן בראש מורכן וסובב את כוס הקידוש בידיו
הגדולות והמקומטות. פתאום ראיתי אותו קטן ועצוב כמו ילד שנשכח.
|
רק בזמן הארוחה השתרר שקט. אם היית רואה את התור היית חושב
שאתה בסרט אילם. היית רואה ציפורניים שורטות והשתחלויות
ערמומיות לטור, היית מצפה לשמוע מצמוצי שפתיים מהשלדים המלקקים
את הספלים בכל הכוח, קורעים עיניים לגלות עוד כתם מרק על דופן
הכלי. אבל לא- היה שקט מ
|
רעיה עמדה למטה והסתכלה על הילד המפוחד שעל הגדר הגבוהה. היא
הייתה לא פחות נרגשת ממנו. היא עמדה שם, אישה בת חמישים,
מעבירה משקל מרגל לרגל ועושה קולות של ציפורים ושל רכבת.
"בוא אליי, בוא. כדאי לך לרדת." הצגה שלמה היא עשתה לו שם,
לילד הבלונדיני שהיה תלוי על
|
...איך האגזוזים נשנקים
ודוחפים...
|
התינוקות במשפחתי יודעים לומר
שאיני שמחה לקראתם.
והם, כשאינם זוכרים את שמי,
נוקמים כך את נקמתם.
|
אני מחוצה כמו
ליצן בקופסת הפתעה.
בסוף אקפוץ החוצה,
|
הכניסו אצבעות נפתלות ללועי.
אין צורך לכסות על אוזני הילדים,
|
נגזור עצמנו סביב סביב
בקוים עגולים. מתכחשים
להיות המספריים להב.
את אהבתנו המחוררת
נחזיק כמרבד מרוקם,
|
חפור בי יסודות, כבוש אותי
בבניינים ענקיים,
מגרשי חנייה.
|
אולי כך ייחלשו ויימוגו צעקותיי שבפנים.
|
אל תשחק איתי יותר
בקישוי איברים,
|
הטחת אגרוף בפניי
ואני, נוחה להינמס כשעווה,
הנחתי לך לחרוץ בי סימנים מרים.
|
דגיגי אור מנמרים את המדרכה שתחתיי,
מתבלבלים בלהקות מכאן לכאן.
|
ישנה בידיים שלובות,
רגליים צפופות,
שפתיים קפוצות.
|
אבחת חיוך מחודדת
בקעה משיניך
ובישרת לי בקול רווי, גונח,
על חטאיי החדשים.
|
רק סיבוב שמכביד עליך ועלי
ומורגש היטב בקיבורת הזרוע שלך
|
חלונות הראווה שברחובה
הראשי של העיר
מבזיקים אליי את דמותי.
אני ממהרת להסיט את עיניי
|
קירחי ראש וצוואר,
שלא יתלכלכו נוצותיהם
בחטטם בקרביו של פגר.
|
נוגסות בפירות בשלים
מגירות מיצים
|
מרותכות לרגע ומיד ממשיכות מעלה,
מעפילות אליך, ההר הצחיח
בו רוח פריכה מכשילה צעדיי.
|
יבוא יום
ובו אהיה מוטלת
פגומה, חוטאת אנושית
|
הכפתורים הבולטים והידיות הקטנות
שמשמשים אותי בלילה.
|
אני חורזת שיר, מגלגלת חבל
סביב עצמי.
|
בחלומי,
רגליי ניטעו ברחובות בניינים תלויים
ואני מוצבת כמזרקה בכיכר העיר
|
מניפות ריסי האנשים
מרפרפות סביבי בהזמנה
אני מליטה פנים
|
רציתי שתיכנס אלי בהול
מבקש לטחון את תבליניי
כעלי במכתש
|
אחרי זה היא תאכל פשטידות קטנות
שהכינו לה הגמדים העבדים
ותצית סיגריית עשבים, בעזרת
הבמבי והציפורים.
|
והצחוק ניגר עסיסי בשיניים,
נרגש, נפגש במזלגות,
|
בצעד מחושב ובחיוך שמתאמץ להיות שלו,
נעים גופים ורודים מהמסע המשלהב ובאדיבות האגודה למען החייל.
בנות שועטות בקבוצה במסדרון למקלחות,
לוחצות מגבת לחזה דשן ושטוח בכמות שווה.
|
|
|
"תשכחי מפלאנט
הוליווד,
ילדונת" אמר
הזקן לפרה,
"העיר הזו תאכל
אותך חיה" |
|
