|
המלצות מערכת:
בית
מבית הספר
תאטמו היטב את המים הם תמיד
ימצאו דרך לפרוץ.
זו אהבה אמיתית,
אהבה אמיתית ולוהטת
זה רק נראה כמו מאבק קיום.
|
ועדיין יש לי כוכב
או שנאמר פגם ייחודי
ועדיין משוטטת בין האזורים
שנקראים ערפל
|
אצלך למדתי לדהור בשקט
השעטה מושתקת בדם
בויכוחים עצמיים
אינסופיים
למדתי לנער את הראש
עם הרסן
|
זה היה אור חזק מדי
בצהריים גשום
או דלת סגורה וקירות
צעדתי בכיוון ההפוך
|
אני יודעת הוא יגיע
לשכבה האחרונה
ויישרף
|
בלילה אנשים זרים ירו בי
ואני רק כיוונתי הצידה גופי
כי בצד זה כואב אבל לא
הורג והם בכלל היו במסכות
|
את גדלה וגדלה
אנחנו מתווכחות בלי קול
על הבלטה האחרונה
שעוד יאופשר לי לעמוד עליה
|
זה החומר העלוב, המתפורר
הנדיר להחריד
שמרכיב את כל היופי הזה.
ראית יופי כזה?
|
יכולתי בציפורניים
בשיניים כמו שאומרים
אבל לא עשיתי עם זה
כלום
|
הריח שלך זה הדבר היחד
שמסרב להיפסק
|
בין כתמים מתפשטים
של צבע
הייתי עוברת
נזהרת שלא לדרוך
עד שירד הערב
|
או כמו האבן מקפצת
מקפצת אבל בסוף
שוקעת
|
יום אחד אדלג מעל הגגות
כמאוהב-סדרתי מיידה
אבנים קטנות אל דלת המרפסת,
טפיפות משוגע, צעדיי מעל
ראשכם, בשנתכם,
בתוך פסלי הבטון.
|
סך הגורמים מתפרקים.
את שייכת לטבע עכשיו
כמו משב לילי של פריחת קיץ
מזכיר לי הכל
ולא כלום
|
קור קמאי כאן
איני זוכרת אבל התחושה
הזו מוכרת
|
רק את החופש
השאר הזיה
מעורבבים בעצמם,
לחלום פתרונות משלו.
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
"אז?"
גרפומן הסלוגנים
לא מבין כלום |
|
