|
ecar
עוד תחנה עברה ואני רק מביט עליה וחושב, לעזאזל, מה יש לי
להפסיד?
|
איתן, אם היית דג נכון שהיית לוויתן?
|
אני נזהר מלומר
שהייתי אי פעם
ושאי פעם אהיה
|
אמרתי לו מה? למה אתה מחכה? אתה רוצה על זה פרס? הוא הרים אלי
את עיניו, לרגע רעד ראשו על צווארו, ואז הסיט אותו במהירות
|
הייתי נותן לך את החיים שלי, מקריב אותם. לחטוף כדור בשבילך,
לקפוץ על רימון. הייתי עושה את זה בלי להסס בכלל. אפילו לא
שנייה.
|
היא ניגשה אלי והגישה לי סרט כתום. הסתכלתי לה בעיניים. ילדה
יפה. עיניים כחולות מביטות אלי, מנסות לראות אם אני בצד שלה או
לא.
|
אני אוכל שווארמה למרות שכואבת לי הבטן
|
With pain
With troubles
A fresh start
A new breath
|
עלי לומר את האמת
אין ערבים טובים
|
סוף טוב או רע
לא משנה מבחינתך
|
ויש לי דם כי אני אנושי
והוא נשפך ונשפך
ולא נגמר לעולם
|
הפעם אני אשא
את כל האכזבות
בתיק גב קטן
על כתפי הרחבות
|
אני ואתה יושבים
בבר של הדפוקים
|
אין לי עור
גירדתי אותו כשנחתכתי עמוק מדי,
והפצע בעבע מתוכי
|
אני בפנים
שמעתי אותך נושמת
|
דמעות מרות על אבטיח קר
אין לי, וזה מספיק
משהו יושב לאט בפנים
|
שבאחד מגלגוליו שהוא
האיש אשר כתב את התנ"ך, אהה!
|
ולמה זוכרים אותו, ולמה מדברים,
כשיש עוד הרבה חללים אחרים?
|
זה לא שיר עצוב
רוצה לעצור ציפור במעופה
ואז בקלילות לפול יחד איתה
לאדמה הרכה
ברוגע
|
נשאבים אל פי
ברוטב פטריות
|
כי מה שאהבת פעם אחת
תאהב גם עכשיו
|
כשנולדת
דמעו עינייך בדמעות
לבי שנאצרו
|
אנשים בכל מקרה ימותו
אז מה זה משנה
|
מי שאני לא אראה יותר
הולכת
ואני מחבק אותה
|
שמעו את דבר אדוני לאמור
הטו אוזן לדבריו
|
ממצה את עצמו
ולא ימצה לעולם
עוד מעט יהיה שקט
תהיה דממה
|
תעדכני אותי
אני גרסה מיושנת
|
ואני שלם
ואני יודע שאני אחיה
|
המשטרה לא תתפוס אותי
אין לה סיכוי
אני אחדור ללב הקרבן כמו רעל,
כמו נחש,
|
בבקשה, אל תתעוררי
בבקשה, תמותי
לא חייתי כל החיים בשביל שרצח אחד יגדיר אותי
נו, תמותי
|
אמרו לי גם שאהיה אימפוטנט,
אבל, היי, זה לא קורה לכולם?
|
ההיסטוריה כבר לא תהיה אותו הדבר
|
גבר שוכב על בחורה
אנס: do you like it?
נאנסת: no
אנס: now do you like it?
נאנסת: no
אנס: well, now... do you like it?
נאנסת: no
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
"אתה יודע מה
הגובה של
היטלר?"
"מה?"
"בערך כזה"
(להזיז את היד
בצורה של 'הייל
היטלר' ולחכות
שהשומע יקלוט את
הבדיחה ויצחק.
אם הוא אינו
צוחק, פנה לע"מ
42)
מתוך המדריך של
שלמנאסר לסיפור
בדיחות, "השמש
היוקדת על עץ
האבחושים
הגרוזיני". |
|
