|
מר תעתוע
פצוע ודואב
מתנדד קבוע
בודק כל רגע היכן הוא נמצא
|
החרדה הולכת ,לא סתם
למדה לרוץ
רחוק למחוזות שכוחים
כואבים ,בוכים
מרגיש חנוק
האלכוהול זורם בדם
כמו ורידי הנחל המקיא
שרוצה לסע אל הים
מותר להיות חולה
|
הימים קודרים
מעוננים מפחידים
מבהילים
החרדה צועקת
שוברת שיאים חדשים
גופי מתפרק
נפשי מתנפצת לרסיסים
צריך את אמא
|
|
|
פעם האמנתי
בגילגול נשמות,
אבל זה היה
מזמן, בחיים
אחרים...
אני חושבת... |
|
