[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 eitanboom@gmail.com

איתן יליד שנת 82' גר ברחובות. חבר בדרור ישראל.
כותב מצייר ומפסל מהתיכון. מתמקד בסיפורת אלגורית,
אבל לא תמיד יוצא. וזה גם לא כזה נורא.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הרוח שינתה את עוצמתה. בעצם, המילה "רוח" לא באמת היתה קיימת
בשפת המקום. כשמזג האויר היחיד שקיים הוא רוח, על מגוון
עוצמותיה, האדם נותן שם נפרד לכל עוצמה.

תקראו לי כושי. בבקשה. אפילו בפנים. למה לחכות שאני אעבור
ולסנן איזה קללה מאחורי הגב? אה, אתם לא מקללים? אין לכם בעיה
עם כושים? מה, אתם גם לא אוהבים את המילה הזאת "כושי"? אחלה...

אלול מנסבאך יושב על מרפסת ביתו ומביט סביבו על ערבות הנגב
שבמשך שנים עמלו הוא וחבריו להפוך לשדות. שקיעה סתווית פורסת
את ידיה הארוכות בין עדרי עננים אפרפרים, וצובעת את מרחבי הלס
והחוור בגוונים וורודים-סגולים.

אני... לי נותר רק עוד חודש וחצי בשיממון הזה. הציפייה משתקת
אותי כליל ומונעת ממני מלהשתתף בשיחות החופש. כמו הלום קרב
הוזה. "בשיבת ציון היינו כחולמים".

כבר שעות שאני כורע לי בשפיפה מתחת לשיח הגדול הזה ומביט
בציפיה על הדרך הסואנת, מחכה לשעת כושר לצאת ממחבואי ולפרוץ
לעולם הגדול

ארצישראל
השביל מתחיל בחניה הראשונה, בין הרפת למוסכים של הטרקטורים.
הוא מתמשך לו, מבליט את אבני הכורכר הלבנות מול הנוף המוריק של
חורף עמק יזרעאלי


לרשימת יצירות השירה החדשות
קומו, עורו בני דימונה,
באר שבע וערד.
צאו היום אל מפעלכם -
בל יושאר אף איש בדד.

פוליטית
אל תבכי על ילדינו.
דמעותייך לא יועילו להם.
מה יועיל את שואלת?
תועיל היד הקפוצה.

אני האוטובוס הראשון.
אני מכיר כבר את הפרצופים,
את הקמטים בפני האנשים העייפים
שאור הבוקר עוד מרחק של שעתיים מעיניהם.

כי רק בגוף הזה, רק שם יש תקווה
לעבר, ולהווה, ולעתיד ללא צווי.
תקווה לאנשים שהם יחיד,
אבל לא לבד, לא נפרד

פוליטית
ניתן לעופרת הדלקים לשקוע בדמנו
כדי שהאוויר יהיה נקי יותר.
נמלא את ריאותינו באבק אשלג
המתרומם מהדשנים שאנו מייצרים

ביקורת
הלכתי לראות את הלילה
צועד על פס הכסף המקיף את העולם
נושא על שכמו את כדור הירח.

פוליטית
רוצים את הכשרתי מסין.
רוצים שאשרת עבודתי תתקצר,
בעוד על הדלת מתדפקים זרים חדשים
וכך אבנה את תל אביב בזמן שאול.

פוליטית
בצפון העיר יש בית רחב.
הוא עומד ריק.
את יכולה למלא את חדריו, אבל לא איתי.
הבית ההוא מחכה, אולי הוא בשבילך.

מחאה
אך לדאבוני, כשאני מטיל את ראשי
אל מתחת ליריעת הפלריג
המשמשת כמיטתי על גג השוק,
חלומותיי נושאים אותי אל בית הורי

פוליטית
"השפה נגדנו"חשבתי לעצמי
בעודי בוהה בשלט הקטן על הדלת.
"גב' אילנה לוין" הוא התחיל
והמשיך "אחראית משאבי אנוש".


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חנה רובינא ילדה בגיל 45, ועוד לפני קום המדינה! אז חלאס. אם
היא יכלה לחכות, גם אני יכולתי.




- "סליחה יקירי,
מה השעה?".

- "מצב-רוח
מסוים שבו
מגיעים רעיונות
חדשים. אשתי
לפעמים מביאה
לי."

- "מה?"

- "אה. חשבתי
ששאלת 'מה
השראה?'.



לא שומע טוב


תרומה לבמה





יוצר מס' 61105. בבמה מאז 19/4/06 17:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיתן מנדלבאום
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה