|
אני מציגה כאן ציורים מספר הסקיצות האישי,ציורי שמן
על בד, חצי גליון, עבודות פלסטיות ועוד דברים שאני
ארצה להראות.
עוסקת בנושא דיכאון,ילדות,אני ביחס לחברה,ובטח יש
עוד נושאים.
היא הביטה בו כמו בנעליים האחרונות שקנתה, אלו שהיא אף פעם לא
הבינה למה היא קנתה אותן.
הפתק היה סגול מכתם של עט, והיא החזיקה בו כאילו הוא הדבר
החשוב ביותר לה.
העוגה שלה הגיעה, וגם הקולה שלו, הוא מעולם לא אהב קפה, זה היה
לו מר.
|
עדנה מצאה בבית חולים חבר
זה היה ילד, שנורא אהב להסתפר
הדבר השני שאהב אותו נער
היה לשחק בריצה עם תער.
|
ארוחה דשנה לבטן שמנמנה. ארוחת מלכים, הזמינו האורחים...
|
הציור מצויר מתמונה בארה''ב, עם פרשנות אישית אחרת על מציאות
התמונה.
|
יצירה כועסת העוסקת בשנאתי לביקורת של אנשים אחרים, ובשנאי
העצמית גם אליי, מלווה בנגיעות האינפנטיליות הרגילות שלי.
|
לוסי אופניים שואלת את הדוקטור בעיניים מזוגגות: ''דוקטור,
נכון שאתה מאוהב בי?''
|
קו תוחם בטוש סגול המתאר את דמותו הנכבדת של ידידי עופר.
|
מעטה הפינגויינים הוא למעשה מעיל ירוק
לכל אחד פרצוף שונה ואופי שונה.
|
פרופורציות מעוותות במכוון
|
סבא שלי מת, אז ציירתי אותו, כדי להרגע.
|
בעת שציירתי את הציור הייתי כפקעת עצבים. כקוץ בשדה הרהוריי.
|
|
|
אם
אין
אני
לי
-
מילואים
לי
.
אני.
לתפארת מדינת
ישראל. |
|
