|
היי,
עינת,
נעים מאוד.
(חיוך מהוסס בפה סגור "בבקשה תאהב אותי הכי בעולם")
כן, כאן זאת אני
(נמנעת ממבט ישיר, נשימה עצורה ושקטה "כן, תסתכל פה
מסביב - רק לא ישירות עליי")
אממ.. כן, למען האמת, דוקא לעיתים די קרובות אפילו
(משפילה עיניים בענווה "לא מספיק בכלל, אם ישאלו
אותי, ורובם לא טורחים אפילו לכבד אותי בתגובה ראויה
לשמה")
להמליץ? לא יודעת, זה די עיניין של טעם אישי
(מנידה את הראש, מסתכלת בעיניים "פשוט תקרא את כולם,
וכדאי גם שתאהב אותם... מאוד!")
בכל זאת? טוב...
הממ
מהשירים שלי אני ממש אוהבת את "seven" , הוא.. מוזר
כזה.. הא? אה, כן, אני מניחה שרובם באמת די מוזרים
(חה)
("כמו הפואמה על מגרש השדים, street sweeeper,
ghost, ועוד הרבה... אוף, פשוט תקרא אותם!")
ובסיפורים אני חושבת שהכי טוב הוא "ביקור במחלקה".
לא, אני חוששת שבאמת לא ידעתי איך לקרוא לו...
(צוחקת צחוק מאולץ במבוכה "פשוט תשתקי/ תשתוק
כבר!")
למען האמת, הרב גם ככה עוברים ישר לציורים, מה שדי
מעצבן, העצלנות הזאת להשקיע דקה וחצי לטרוח ולקרוא.
("מה אתה מחייך?נראה לך שאני צוחקת? זה ממש
מעצבן!")
אתה מבטיח שלא? אה, יופי...
(נרתעת לעומת ההתקרבות שלו "אל תלך לשם. אם אתה באמת
רוצה להכיר אותי - תקרא את המונולוגים")
ממ.. מה אתה רוצה?!
(הוא עושה לי כבר שעה איזה סימנים מוזרים עם
העיניים, במן הבעה סתומה שכזאת "הא?")
אהה. לא, אני לא חושבת
מצטערת
באמת
(הוא הולך במבט מדוכדך אחרי שבזבז עליי שעתיים, לא
לפני שהבטיח "לכתוב עלייך ספר. אולי אפילו סדרה".
אולי אני באמת צריכה להפסיק עם זה)
היי,
אני יודעת
לא הייתי כאן הרבה הרבה זמן.
אבל אני עוד אחזור.
מבטיחה.
הבת שלו היתה פוגשת אותי ברחוב ותוקעת בי מבטים שיכלו להרוג
אותי. היא הייתה בגילי. רק פעם אחת, כשהכל התגלה והיה הפיצוץ,
אז היא דיברה איתי, אמרה שאני יצור חולה וחולני, שזה כמו לדפוק
את האבא שלי. רציתי להגיד לה אז " זה יותר כמו לדפוק את האבא
שלך" אבל התאפקתי.
|
היא התקדמה לעבר המיטה שלי והתיישבה על כיסא שהיה שם ליד.
הסתכלה על פרק היד השמאלית שלי ואז עליי עוד פעם. שתקה וכיווצה
את השפתיים שלה - תנועה שידעתי שאומרת שהיא מתאפקת שלא לבכות.
|
מעל שלד קטן ומלא בשאריות של דם ובשר, רוכן וישן לו דרקון גדול
|
ואם נשים אינן יכולות להישאר נשים, ואהבה אינה יכולה להישאר
אהבה, מה הן שוות בכלל?
|
little girl staring at the mirror
little girl cries
|
seven deeds to go to heaven
seven sins to hell
seven days
and seven nights
at a cheap motel
|
and they'll make you feel so good
|
להפסיק לאהוב ולהתחיל לכאוב
כי כאב זה כח וכח זה טוב
הגם אני קפיטליסטית כמו כולם?
לא, אני פשוט אוהבת תשומת לב ודם
|
מנגבת את הדמעות רק כשאלו מגיעות לפיה
|
ילדה קטנה ומטורפת
במיטה שוכבת
"המיטה שלי רועדת, אמא,
המיטה שלי רועדת"
|
נדמה היה שרצתה לומר משהו
אבל
אז מה
|
שום סיפור.
שום עלילה.
שום מבנה.
|
רק כשאני מרגישה את הרוח על הפנים שלי, ואת השמש שוטפת אותה
מעליהם, רק אז יש לי מישהו.
|
הנה פיסת הנייר מהיום האחרון שלנו.
רשימת מספרים, ולמעלה בצד, המספר ההוא, שהיה ההתחלה של הסוף,
שלא באשמתו, שלא באשמתי.
|
לפעמים,
היא רוצה קצת למות.
|
דודה שלי, היא תמיד קוראת לי נטשה.
נטשה, ו"ג'ינג'ית".
אני לא ג'ינג'ית בכלל. גם אין לי אופי ג'ינג'י. פעם חשבתי שיש
לי, ביסודי.
שיערתי לעצמי שאני בן אדם שובב.
מסתבר שאני סתם מופרעת.
|
אמרו לי שאני יודעת להקשיב.
אם לא נוח לך, גם לדבר אני יודעת.
גם לשתוק.
|
ציור שציירתי בכיתה ט' (בעט, נדמה לי), כנראה האהוב עליי מכל
מה שעשיתי עד היום
|
ציור במחשב על גביי תמונות
|
אל הארכיון האישי (42 יצירות מאורכבות)
|
|
רגע, לא פה
מזמינים פיצות? |
|
