[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 65929970 65929970
אל היצירות בבמה האהובות על עין הנץאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עין הנץ
נולד בשנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת, דבר שלא
מונע מכושרו לדור עמו בכפיפה אחת (יותר מזה הרופא לא
מתיר). אם היה צריך לבחור בין להיות עני וחולה ובין
עשיר ובריא אין ספק שהאפשרות האחרונה הייתה המועדפת
עליו, ולאו דווקא מטעמים של חומריות אלא מכאלה
שהשתיקה יפה להם (וגם חליפה בעשרת אלפים דולר של
ורסצ'ה יפה להם שזה משהו).
מכיר במגבלותיו, אך לא נותן להן להפריע לו ומעדיף
שזה יפריע לזולת, מצפונו נקי מהסיבה הפשוטה שהוא לא
משתמש בו, ובכלל מקפיד לא להסתכל על תשע עשיריות
הכוס הריקה, מה קרה? אין כבר תוכניות טבע בנשיונל
ג'יאוגרפיק?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"אני יכול לספר לך איך, אבל אם תספר את זה למישהו, אז אני אהיה
מוכרח להרוג אותך."
חייכתי בהחזר מותנה, אך החיוך נמחק לי כשהבנתי שהרפליקה רצינית
לשם שינוי.

"ולאיפה אתה חושב שאתה הולך?" הוא שאל בטון ספק חקרני ספק
משועשע.
הוא עמד בנונשלאנט בפתח בלבוש מלא: הגלימה, המגל המוארך,
הקפוצ'ון השחור, וקולו נשמע באופן חשוד כמו זה של יעקב אילון.

אהבה נכזבת
הסתיו לא עזר. לא הרוח המלעיגה, המנשבת ושורקת את שמה באוזניו
ומרקידה את עלי השלכת בתצורות אותיותיה, לא ערפל הבוקר שכיתרו,
הופך את בדידותו לשלמה, ולא הצינה המקפיאה שהכריחה אותו לפשוט
את כפותיו למול להבות אהבתו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
בפעם הבאה שאוהב
זו שאחרי הפעם הזו
האחרונה בהחלט
האחת והיחידה

געגוע
אני מניח לגעגוע
לשאת אותי בצקלונו
לענב את צוארי, לעגב על עברי
להיות סור כפוף בצי-קלונו

מצב
במעבה היער עלווה סמיכה
אמירים מתאחדים לגג ירוק
הקורא תיגר על אור היום
טורף חושיו של עוף הלילה

אהבה
בתוהו הזה
כשפרפר לבנבן
בהסח-דעת ברוך
מכה בכנפיו
במרחק אוקיינוס

אהבה
גם חלומותיי
בני בריתי האחרונים
הפנו לי גבם, הפכו את עורם
ועשו יד אחת
עם האחת

אהבה
דממתי שתיקה
ובאבחה
שוב היינו
אלם ועלמה

געגוע
עם אור ראשון
גיששתי
בפחד קדמון ומצמית
כסוכן נוסע המקיץ באכסניה באישון ליל

כמיהה
ושוב יום אחד לפני מיתתך
רק יום אחד יישאר לי

כמיהה
אם אמות
כך לפתע
ומלאכי מרום יטו לי חסד אחרון
ארצה שנשמתי תהא צמודה
לאדן חלונך
אל שער נשמתך

עד שכלתה רגל מן השוק
והלך שפוף הצית עששיות
במעלה רחוב העצב האינסופי

אהבה
רק אלייך אצא
מהתוך המוכר
הספון בחום שבלולי
רק אלייך רוצה
בישימון המנוכר
שדות הקרח אשר למולי

אהבה
את שעון החול שלנו הנחתי על המכתבה
באדן חלון

אהבה
פעם ראיתי מבט שהילך מסוף העולם
ועד סופו
והגוף והלב המתינו דומם בואכה געגוע, בפאתי ציפייה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ההשראה שלך עברה דירה, ניתקה את הטלפון וזרקה את הנייד לאלף
עזאזלים, אם אי פעם היא בכלל עצרה אצלך אפילו כדי לשתות איזה
קפה.

פעם השארתי מקום לדמיון.
זה היה בנסיעה שגרתית באוריינט אקספרס אל מעבר להרי החושך,
איפשהו לאחר נקודת האל-חזור.




- איך היה?



-במילה אחת:
טוב!





בשתי מילים: לא
טוב!


תרומה לבמה





יוצר מס' 1576. בבמה מאז 16/1/01 20:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעין הנץ
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה