|
אפי נולדה ביוני 84, בהדסה עין כרם שבהרי ירושלים.
הדבר העיקרי שבולט בה הוא העובדה שהיא נושמת תוים,
ולא אוויר כמו כולם...
לאפי יש בעיה, היא לא טובה בלהביע רגשות לסביבתה,
דבר שגרם לה לכתוב הכל בשביל להוציא את הרגשות. מאז
היא לא עוזבת את העט......
כששחררו אותי הביתה, מיד החזירו אותי. אמרו ששכחו משהו. הם
שכחו להוציא לי את הלב. לנתק אותי לגמרי מכל המכשירים.
|
It's a bird-
Racing through the skies.
Chasing a shooting star.
|
הצצתי החוצה
ראיתי אותך ישן בגינה.
|
אתה נמצא ממול,
מחייך אלי חיוך מרגיע.
"הם באים"- אני לוחשת לך.
ואני רואה אותם מתקרבים.
|
מרבד לבן מתעוף מעל העיר
מביט על הכל מלמעלה.
יש לו יכולת לראות בפנים
לראות אנשים.
|
אני מרגישה שאני הולכת לאחור,
לא מתקדמת.
|
הרצון לגדול, לפרוח.
הרצון לצאת מהבועה.
הרצון לצאת מההמון,
ההמולה.
|
סוגרת את הדלת מאחורי
סוגרת את העולם בפני.
|
שמים בהירים
מעל עיר פצועה.
|
יצאתי לרחוב
חיפשתי את השמש.
נשמתי את האוויר,
שחנק לי את הגרון.
|
לכולנו יש ספקות מעצם היותנו אנשים חושבים ומרגישים.
|
|
|
לפעמים אני יושב
בחדר בשקט
בשקט...
וכלום לא
קורה...
אחד שיושב בחדר
בשקט בשקט וכלום
לא קורה לו. |
|
