|
תיעוב עצמי מסיח את הדעת, אני מתמכר להכחשה,
דוחה מעליי גילויי אהבה, מפחד לדמיין את ההרגשה.
רבב שינה מבגדיי מוחה, מתכנס בטקסיות לייאוש מתסכל,
מרים ראשי כמעט בוכה, מיישר את הדף ופנימה מסתכל.
|
7. העדר מוצא בלבד, יוביל למאמץ.
8. פסימיות צצה בספונטניות ואופטימיות דורשת מאמץ.
|
לימדו אותי שאהבה חסרת תנאים -
שנאתי,
את עצמי.
|
אספר מעשייה על עם קטן שהפך לאומה.
אחרי אלפיים שנות הוא שב לנחלת אדמה.
הוא מצא קרקע פורייה בביצות וקדחת,
לא נרתע, עמל נחרצות והארץ יצאה פורחת.
|
כעס התפרץ לביתי, דיכאון בתגובה נעלם.
הלך. נטש אותי, שוב הוכחתי כי בהדחקה אני מושלם.
כעס רתח, זעמו נשפך, הטיח בי: "אתה מקופח".
פי נפתח: "דיכאון בי תמיד תמך, ידידות כזאת לא אשליך לפח!"
|
רוצה לאהוב אותך,
למה אני מתבייש?!
מבקש מגע ממך,
מדוע אני חושש?!
|
אני לא מתפקד. קול ענות שפויה מבקש עזרה,
אולם, באינסטינקט מובנה, אני מניח לו לדעוך במהרה.
אני מרחף, נישא על כנפי האינרציה, על היוזמה מוותר,
מבצע רק את מה שנדרש, לא פחות ובעיקר לא יותר.
|
המחזה כבר רשום, חתום וסגור,
כל טף נולד אליו, בפי כל עולל הוא שגור.
הסיפורים על עצמם חוזרים, אינם משתנים,
כל הגיוון שנותר, הוא בשחקנים.
|
בפנים הכל מעורער, אך המילים יוצאות בבטחון ובנחרצות,
שמא את נפשי אוכל לתעתע, עם קצת שפה גבוהה ומליצות.
אם לא אני, אולי הזולת יחשיבני לחכם בעל מעלות,
ולא כל ערב אשקע בשממון, ואהיה שיכור כלוט.
|
אני רוצה להיעלם, להתאדות רק מבקש,
אך אינך מניחה לי, ממשיכה להתעקש.
מתחנן למחילה ואת,
נוקשה.
שואף לאשלייה חדשה ואת,
מענישה.
|
שיטה זו מביאה את הטמטום לדרגה חדשה של גאונות,
החלשים נכשלים והחזקים - ללא אתגר - מתמסרים לעצלנות.
המורים, נטולי כישורי ההוראה, עזובים חסרי אונים,
מול תלמידים חסרי גינונים, שבשביל ספורט אותם מענים.
|
יום גדול, גורלי - צומת דרכים.
יצאתי מהאדישות, קרעתי מעלי את גולם הפסיביות.
קיבלתי החלטה לבחון את כוחי, את שלוותי.
מעתה אשתדל להתעמת עם קשיים, לפעול.
|
אני יותר טוב מכולם, פשוט מושלם,
אין דבר שמחריפות שכלי נעלם.
אני שולל במהירות דברי כל פלוני,
איני מרסן לשוני ומעלי יש ערפל זדוני.
|
אחיי ואחיותיי, מצטער, יש בפי בשורה מרה,
אנחנו חונכנו על ברכי אמא מלחמה עד הלום.
היא טיפחה בנו, במסירות רבה, יצרים וסערה,
הגיע העת להתבגר וללמוד הגיון מאבא שלום.
|
יותר חכם מכולם, אך לא עם כולם.
חצי הכוס תמיד נראית ריקה,
אם היא מתמלאת, אז רק במועקה
|
ממרק חרבו, חגורתו מהדק,
הוסר הספק, הקרב צודק.
שוקד על מפות, פוקד על כוחות,
אח מצפון לא שקט, לכל הרוחות.
|
נפשי השברירית מסתתרת מאחורי מעטה של אדישות,
הדמעות דורשות לזלוג, אך נחסמות ע"י חומות ברזל נוקשות.
אני עוזר למי שמבקש, אני שם, חזק בשביל כולם,
אולם אין איש שיעזור לי, בעוד כוחי מתפורר, הולך ונעלם.
|
אני שקול. נמנע מסיכונים, סיכון מחושב הינו מקור לגאווה.
אבל איני מותיר הרבה מקום לטעויות, להפתעות - לאהבה.
|
הו התמכרות שלי, את כל כך מיוחדת.
רוצה את שכלי, ממחשבתי את שורדת.
אחיותיך רודות בגוף, הן שואפות לשוויון,
ואילו את מחפשת שלווה - רודפת היגיון.
|
גרון צורב, עיניים נפוחות, כאב משתולל,
הגיון מתרשל, שוב כושל, הייאוש מתחולל.
נאבד אל עצמי, לתוכי מתקפל,
חושיי דוהים, שולמי מתערפל.
|
אני מרגיש עקצוצים מרוב התרגשות,
אוטוטו, אני כבר קרוב לשיא ההתפתחות.
... מים נופלים על ראשי וסוחפים חששות.
אין ספקות בלבי. במיטבי, כולם נותרים מאחור.
|
Last night I had an astonishing discussion about the nature
of culture with my sister.
|
אדם חכם יותר מרוב האנשים, מן הסתם מודע לחוכמתו ולהיות רוב
האנשים פחות חכמים ממנו.
|
לא פעם אני נסער מהאינפלציה של המילה 'ערך'. בדיוק כפי שהיקום
אינו אלסטי, כך גם הערך. הוא מוחלט, שלם ובעל אופי ברור ביותר.
לפי תורת ההיגיון, דבר אינו יכול להיות ערכי ובלתי-ערכי בעת
ובעונה אחת. אם פעולות לטיוב החיים הן ערכיות, אז פעולות
לניוון החיים אינן.
|
Use only tools you've got, yet strive to gain more.
|
הציפור, ממעופה, רואה למרחוק וקולטת את התמונה הכללית. לה
שייכת הפרספקטיבה השלמה. בדומה לחיות, כך גם בני האדם.
|
ישנו עינוי סיני עתיק שלאחר סיומו המעונה יוצא במקרה הטוב מת
ובמקרה הרע משוגע.
|
גבירותיי ורבותיי,
יצאתי למסע מעניין, ניסיתי בשכלי הצנוע "לתפוס" משהו חסר צורה
וחמקמק ולהניחו על שולחן הניתוחים.
אם כן, מהו הוא ייאוש?
וגם אולי יתכן מרפא?!
|
מה, אנחנו סתם רודפים אחרי דבר בלתי מושג (כמו אושר) ונמשיך
לרדוף אחריו ועדיין לא נשיג אותו? כנראה שכן!
כנראה, שכמו קין, יהיה האדם נע ונד, בלי להגיע לשום סיפוק
מוחלט וסופי.
|
אם כן, במה האדם לעתים נבדל מן החיה? הרי אצל החיה הכול
אבסולוטי, דטרמיניסטי, מורכב משחור ולבן. הכול פשוט ומוגדר.
כך, לרוב, המצב אצל רוב הילדים ואצל חלק מהבוגרים. כן, עכשיו
גיליתי את ההבדל.
|
1. הכל אבסולוטי.
2. הכל הגיוני.
אם אני חושב אחרת, אזי אני בוחר לא לחשוב לעתים תכופות מדי.
|
הצורה המושלמת ביותר בטבע, ועם זאת המעניינת מכולן, היא עיגול.
צורה זו היא אולי אף יסוד הבריאה. בהנחה שכך הוא הדבר, נגזרות
ממנה מסקנות מעניינות.
|
לפני מספר ימים קראתי לראשונה את ספר קהלת. הספר ניסח וחידד
אצלי רעיונות, שלפני קריאתו היו אצלי כבר זמן רב, רק בצורה
מופשטת יותר.
בשבילי, קהלת מנסח את האופי האנושי ואת חוקי היסוד של העולם
באופן מדויק.
|
עיפרון 8B על נייר בגודל 1/8 גיליון.
|
עט מ-sweescard (מעין אולר) על נייר קטן של פנקס.
|
עיפרון רגיל (עופרת קשה) ואקריליק על דף A4
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מה, היא אמרה
שזה בסדר בשיר
הזה!
כך טען התוקף
האלמוני של
בריטני ספירס,
ששאלו למה תקף
אותה בלי סיבה |
|
